לפני כמה שבועות, התקיים מפגש עבודה בין נציגי קהילת המעצבים הישראלית, התאחדות התעשיינים ומשרד התמ"ת. המעצבים, ובניהם כמה ראשי משרדי עיצוב תעשייתי מובילים, הציגו את עצמם כנציגי "תעשיית העיצוב" המעסיקים מאות ואלפי מעצבים, עם מחזור של מאות מיליוני שקלים והיוצרים תוצרים עם ערך פי כמה יותר גדול. לפי דברי המעצבים, […]
יותר ויותר דימויים דו־ממדיים מקיפים אותנו מכל עבר. את הגירויים הוויזואליים שלנו אנחנו חווים בעיקר דרך אמצעי תיווך של מדיות משטיחות – טלוויזיה, עיתון, אינטרנט וכו' – המשעתקות את העולם שלנו ואת העצמים שבו. לפני המצאת הצילום ראו העיניים שלנו את העולם הממשי שקיים סביבנו; היום מוצרים מתחבאים בתוך אריזות אטומות כשעל גבם דימוי של המוצר שאמור לצפות לנו בפנים. פעם עוד היה חלון שקוף על האריזה של הבמבה והיום יש תמונה של במבות. נראה שאם האריזה של המוצר נראית טוב, חשוב לנו פחות המראה של הדבר האמיתי, משום שהוא ממילא ייעלם תכף בתוך הבטן שלנו. לפעמים קל לשכוח שזו לא מקטרת, וזה רק הולך ומסתבך...
אז איפה החיים באמת נמצאים? אנחנו בחינוך ביתי. זה אומר שהבת שלי (בת ארבע וחצי) לא הולכת כל בוקר לגן ואנחנו מבלים את הימים יחד. אנחנו חלק מקהילה שמציעה שפע של מפגשים ופעילויות לילדי חינוך ביתי. חלק מהימים אנחנו נפגשים עם עוד ילדים, חלק מהימים אנחנו בבית, או בסידורים או […]
כמו הרבה סטודנטים לשעבר, גם אני שומר את החומרים מתקופת הלימודים, ובמקרה הזה אלו ספרי סקיצות. אני ממש אוהב ספרי סקיצות: מולסקין, פיילד נוטס, מידורי, רייטרס בלוק, מוג'י; איי.4, איי.5, בחבילות של 3, עם שורות, משבצות, נקודות, או סתם דף חלק. אף פעם לא ויתרתי על הזדמנות לקנות עוד ספר סקיצות חדש. לפני הלימודים, כשהתחלתי לקנות ספרי סקיצות כדי למלא אותם בכל מה שאלמד, חשבתי שספרי סקיצות צריכים להיות קצת כמו ספר מאוייר, שבכל עמוד יש סיפור אחר, והם מלאים ברישומים ושירבוטים מסוגים שונים. בכל זאת, קוראים לזה sketch-book. זו גם הצורה שחשבתי שאני צריך להשתמש בספר הזה; המרצה נותן תרגיל, ואומר לנו לעשות 2-3 סקיצות, לראות מה עובד, ורק אז לבצע אותו באמת.
אז מה למדנו בשיעור חשבון למדנו שאהבה גדלה בחיבור וכפל לאחר מציאת שני נעלמים. בשיעור היסטוריה למדנו שהמורה צרודה וצריכה לשתות תה חזק כל שיעור, ביניקות רועשות למדי. בקורס צילום למדנו: צמצם פתוח – עומק שדה סגור, צמצם סגור – עומק שדה פתוח, בתואר הראשון בעיצוב למדנו קולנוע (מנוי לסינמטק […]
ברוח המחאה של השבועות האחרונים, כמה הצעות ראשונות לשינויים אותם ניתן להכניס במחלקות להוראת עיצוב כדי לקדם גם אצלנו רעיונות של צדק חברתי. אבל, בשונה מהטקטיקה בה נוקטים מארגני המחאה, שבוחרים לנתק בין מסרים חברתיים לפוליטיים ובין אחריות חברתית לסביבתית, ההצעות דווקא מנסות לחבר ביניהם. כי אי אפשר ולא כדאי […]
לא פשוט להיות אנתרופולוג (או איש אקדמיה "קלאסי") במחלקה לעיצוב תעשייתי. הפערים בצורות החשיבה, בקונטקסט האקדמי, במטרות ובדרכי ההוראה משמעותיים. אולם, לצד הקשיים, השוני בתפיסות העולם מאפשר גם שיתופי פעולה מרתקים עם מעצבים בחוג. קורס המועבר על ידי שני מרצים, אחד המתמקד בהיבטים תיאורטיים (אנתרופולוג, חוקר תרבות, פסיכולוג) ואחד בהיבטים […]
יש הרבה דברים שאפשר להגיד על עונת תערוכות הבוגרים שמסתיימת בימים אלו. את מה שהיה לי להגיד באופן רשמי אמרתי בכתבה שפרסמתי היום בגלריה. לזה הוספתי פוסט שפרסמתי בבלוג שלי שבו אברהם קורנפלד המוכר לכולנו מראיין אותי (!). ובכל זאת, אפילו שגם בכתבה וגם בפוסט נאמר לא מעט, תרשו לי להתעכב על נקודה אחת; או אם קצת להתחכם, על קצת יותר מ-700 נקודות...
ביס דוקו הוקרן השבוע הסרט הדוקומנטרי "המרוץ לגן הילדים", ובו הורי המעמד הגבוה בניו יורק נלחמים על הזכות לשלם 20,000 דולר לשנה (תרומות נוספות יתקבלו בברכה) לפעוטון שיסלול את דרכם של ילדיהם בני השנתיים לאוניברסיטאות ליגת הקיסוס ולמשרות הבכירות שיאפשרו להם, בתורם, להילחם על מקום לילדיהם בפעוטון הנחשק. ההורים המצליחנים […]
לפני כמה שנים בשיטוטי באמזון בנסיון להשביע את הרעב שלי לספרי מפות, נתקלתי בספר עם כותרת די מעניינת: How to Lie with Maps של מארק מונמונייר. כיוון שאמזון הפצירה בי שאנשים כמוני קנו את הספר, השתכנעתי שמן הראוי שגם אני אהיה מישהו כמוני וארכוש לי עותק. הספר מחולק לפרקים שכל […]
לאחרונה קיבלתי (מתנה מעצמי) ספר שנקרא "101 דברים שלמדתי בבית ספר לארכיטקטורה" (10.36 $ באמזון). מדובר בספרון שנכתב כנראה מתוך מטרה להיות ספר מתנה מהורים מבולבלים לסטודנטים מבולבלים לא פחות לארכיטקטורה והספיק מאז להוליד אחריו סדרה שלמה, שכוללת גם 101 דברים שלמדתי בבי"ס לאופנה, לקולנוע, לבישול וכו'. מדובר בספרון חביב ולא רציני מדי שמעוצב בצורה המזכירה […]
אני רואה את אשליית הזוהר של עולם הקריאייטיב מתנפצת בפניהן היצירתיות והמאוכזבות של מעצבים גרפים רבים, בדרך כלל כבר במפגש הראשון שלהם עם העולם האמיתי. הם קמים ביומם הראשון לעבודה בתחושת גאווה גדולה: "מישהו באמת ישלם לי לעשות את מה שלמדתי?" ובכן, לא בדיוק. כשמסתיים יום העבודה הראשון כל אחד […]
בסוף שנת הלימודים הנוכחית החל פסטיבל רחב היקף של הכפשת פרויקט הגמר. הכי מגניב עכשיו לשנוא את פרויקט הגמר. אול דה את'ר קידס אר דואינג איט. סטודנטים מתארים חוויות נוראיות וגם לא מעט מרצים שותפים לתחושה שפרויקט הגמר מיותר ואפשר היה לחיות בלעדיו. אני לא שותף למרבית התחושות הללו. גישתי […]
לפני 11 שנים הגשתי את פרויקט הגמר שלי במחלקה לעיצוב גרפי במכון אבני. הקונספט שהצעתי היה סַמָּל מחלקה בצבא, שמוכר שעות שינה לחיילים שלו; כפי שהוא מחלק "שעות ביציאה", כך הוא גם יכול להעניק שעות שינה, בין אם בתנומת צהרים ובין אם בהתעוררות מאוחרת. התסריט שבו 11 שנים לאחר מכן […]
