השראה

כולנו רוצים מוזה כל הזמן, משהו שיעמוד לצידנו ופשוט ישרה עלינו אנרגיות חיוביות ורעיונות אין קץ. וכל דבר מעורר השראה ולפעמים לא מוצאים שום דבר מעורר השראה. מה שבטוח הוא שמחשבה פה יכולה, לפעמים, לעיתים, לעורר השראה.

כיכרות ההגדה

לקראת  ערב ההגדה המצפה לנו בעוד כשבוע, ערב המאחד אותנו כמשפחה, כקהילה וכעם, חיפשתי את הביטוי העכשווי להגדה שלנו. ביטוי מעניין מצאתי בטיול לאורכו של הרחוב הראשי השזור בכיכרות של העיר אור יהודה. עיצוב כיכרות העיר מצטיין בנרטיביות המציגה את המקורות, ההווה והעתיד הקהילתי שלנו, הסיפור שמאחד אותנו לקהילה והסיפור שמייחד את הקהילה שלנו מקהילות אחרות. השתעשעתי בפרשנויות שונות למופעים שהתגלו לאורך הרחוב, וחשבתי לעצמי מה הפרשנות הנורמטיבית, מה הייתה כוונת המשורר, השתדלתי לא להיות סובייקטיבי מידי, כמעט ממלכתי. כל "קורא" מוזמן כמובן להוסיף את הנדבכים הפרשניים האישיים שלו.

ארחו אותי בליל־הסדר שלכם

דרוש בית נינוח עם אוירה קלילה ואנשים שמחים מומלץ שהבית יהיה מואר בתאורה חמימה. עדיף לא תאורת פלורסנט (אפשר פשוט לכבות אותה ולפזר נרות דולקים בפינות נבחרות בבית). פרחים ועציצים זה תמיד טוב ומוסיף חיוניות. אם יש לכם בעלי חיים קטנים וחמודים (עד גודל פודל) זה בהחלט יכול להוסיף לכם נקודות. גם ילד קטן פה ושם זה סבבה, אבל לעומת זאת חמולות של ילדים קטנים מתרוצצים בין הרגליים זה יותר מידי. אני עדיין לא שם. פחות חשובה לי רמת ההשקעה באוכל, אבל ינתן יתרון לבית המגיש אוכל צמחוני או אורגני או בריא באופן כללי.

את עופר שדמי

במקום בו זורקים ספרים

"ספרים הם כמו מעטפת חיצונית ללובסטר. אני מקיפים עצמנו בהם, ואז אנו גדלים מתוכם ומשאירים אותם מאחור, עדות לשלבי ההתפתחות המוקדמים שלנו" דורותי ל. סייאר, 1928 אחרי שכל הילדים עזבו את הבית, החליטו ההורים שלי לעבור לדירה קטנה יותר – כזו שתתאים לצרכיהם הנוכחיים. כחלק מהתהליך המייגע של להחליט מה […]

את אייל דינר

בדרך

טיסות מרגשות אותי. התאורה עכשיו מעומעמת, ברדיו של המטוס "גשר על מים סוערים" וקודם לכן "בת 16" של הזמרת האמריקאית הזאת שהיה לה להיט אחד וראיתי אותה לא מזמן ביוטיוב מבצעת אותו איזה 40 שנה אחרי עם שיער לבן. גם קרול קינג שרה ביוטיוב עם ג'יימס טיילור Will you still […]

חדר עם נוף – מיומנה של מארחת

פעם אנשים היו באים לצימרים להניח את הראש אחרי יום טיולים מפרך ולפני יום טיולים מפרך נוסף. היום אנשים באים לטייל בצימר. בלי אפקט הוואוו אין על מה לדבר. האלף בית שלי בענייני צימרים זה שלושת הממים. צימר צריך להיות מפרגן, מפנק, מדהים. אפשר להוסיף גם משגע. אם אין בצימר […]

את שירי הראל אלבו

מטריות מתות

מה שסימל אצלי במשך שנים את תחילת החורף היה המטריה הראשונה המתה שראיתי בשולי המדרכה. מכירים? זה מתחיל במטריה אחת, וככל שהחורף מחמיר (בואו נגיד שברגע שהמדף בארון, זה שמול העיניים, עמוס פתאום בחולצות עם שרוול ארוך, בריח של ארון, כי רק הורדנו אותן מלמעה, שם התחבאו בחודשים האחרונים) רואים […]

את שרי טיטו

סוף שבוע

42 מעלות. הילד קודח מחום, דווקא נראה בסדר. צריך להיבהל, אומרים. הלקוח יקבל את זה בהבנה? אולי עוד כמה ימים של חסד. הלוגו, מאוד חשוב. צריכה להספיק לסיים את מה שהתחלתי. עיגולים. שלמות. כנות. בריאות. ערכים מאוד חשובים. דווקא יום יפה, תליתי כביסה בשמש. טיול קטן בשדרה. עכשיו התחילה רוח, […]

את לאה אהרונוביץ

החיים בשחור־לבן

לפני מספר שבועות התנסיתי – בפעם הראשונה בחיי – בצילום בשחור־לבן. צילמתי בצבע ואחר־כך המרתי לשחור־לבן. עולם חדש נגלה לעיני. עולם בלי צבע, בלי רעש. עולם שבו המתבונן שם לב לטקסטורות, לפרטים שהלכו לאיבוד בצבע אך אי אפשר להתעלם מהם כשהקונטרס ברור יותר. הזוית בה נלקחה התמונה מספרת סיפור עם […]

יחי האותיות הקטנות (לא פוסט טיפוגרפי)

יום אחד קראתי את האותיות הקטנות במודעת פרויקט נדל"ן כשבמרכזה תמונה של בנין דירות מואר ויוקרתי וסביבתו מוחשכת. "הדמיה להמחשה בלבד", כך היה כתוב שם בקטן בפינה הימנית. הייתי חייבת להגיד את המשפט בקול רם כדי לבדוק אם הוא נשמע מוזר כמו שהוא נקרא מוזר. הדמיה להמחשה בלבד. כן, זה […]

את רותם מקרית גת

רישומוטובוס

התמכרותי לרטט ולרחש מנוע האוטובוס הותירה אותי חסר יכולת לרשום שלא בנסיעה. מלל זה נכתב בעודי באוטובוס. ייתכן ויחלקו עליי, אך סבורני כי רישומים אלה נעלים במידה רבה על רישומיי 'הנייחים', המאופיינים לרוב בדקדקנות יתרה, חוסר מוקד, היעדר נושא, ומעין עייפות חמקמקה. יש משהו ברישומוטובוסים, אף על פי שהם מצטיירים […]

את אביב הורנשטיין

Sharing is Caring

הגוגל־רידר שלי מדווח: "1000+" אבל אני לא נרתעת. בטאבים מקבילים פתוחים הפייסבוק והמייל. מכאן מתחילים. הבוקר בא לי לשייט קצת. לראות, לספוג, להתרגש ולהתעניין. הבוקר, לא מעט חברים יקבלו ממני מיילים ברצף. חלקם אף ישלחו מייל מחוייך בחזרה בסגנון "מה, אין לך עבודה היום?". כל פיסת מידע שבה אני נתקלת ברשת מציתה אצלי חיבור למשהו. מיליון חוטים נטווים בין הפיקסלים בהם אני בוהה כבר כמה דקות, לבין הזכרונות שלי, המכרים שלי והעולם שלי.

אריח מארח

בחיי שלא ידעתי שנושא החודש הוא אירוח, כשפצחתי במתכונת "מקלחת מארחת" בשבוע החולף. הכל התחיל עם אטמור שהתקלקל, טלפון בהול לבעל דירה שלא תמיד משתף פעולה, טלפון בהול בחזקת שתיים לחשמלאי שלא מטפל בזה וטלפון בהול בחזקת שלוש למארחת הראשונה שלי. החלטתי להתקלח כמה שיותר ימים במקלחות של אחרים. להתמודד […]

סוכה, הכנסת אורחים ושלום

על הסמל ההסטורי-מקראי של סוכת שלום   אפוסים הירואיים, פסלי גיבורים, שערי ניצחון ומונומנטים המפארים כיכרות – מלמדים על התרבויות שיצרו והציבו אותם – שניצחון במלחמה, עבורן, הוא ערך עליון. וכשניצחון הופך לאידיאל, זה כמעט טבעי (לא עלינו) לצאת למלחמות. אבל כשהשלום הוא משאת הנפש – הערכים הם כמובן אחרים: […]

צוטט ע"י

כל פעולותינו משאירות חותם, דפוס, רישום או עקבה כלשהם, למעשה עקבות פעולותינו מהוות עבורינו הוכחה ואישור שאכן פעלנו ואנו אכן יצורים חיים.   ההתמכרות לעקבות משמעה אבדן דרך ואבדן היכולת […]
— דוד מיכאלי, הערות זמניות על תנועה. הוצאת אסטרולוג, 1997. עמ' 56

להדפיס את המדפסת

לפני שנה עברתי על החשבונות וגיליתי שאני משלמת די הרבה תמורת מנוי למהדורה המודפסת של עיתון הארץ. חשבתי על זה קצת והבנתי שזה מגוחך להמשיך ולשלם על העיתון, בשעה שאני עוברת על הכותרות במהירות על גבי מסך האייפון בזמן מזיגת הקפה הראשון של הבוקר, וכשאני כבר טורחת להכניס את העיתון היומי, הכותרות שלו נראות לי אנכרוניסטיות.

שירת הנוסע המתמיד
אנטייטלד מגזין אינטרנט קבוצתי ללא מטרות רווח בנושא עיצוב, אמנות וכל מה שמסביב