לרגל עשרת ימי תשובה, אנחנו מזמינים אתכם לכתוב את חטאי תשע"א מהם אתם רוצים להפטר. גשו לאיזור תא הוידויים, המופיע כאן למעלה ↑, והוסיפו את החטאים שלכם לרשימה. לאחר יום הכיפורים כל החטאים יימחקו משרתי אנטייטלד וייעלמו אל המרחב הסייברנטי לצמיתות.
ימים של תערוכות. ארבע מהן יושבות אצלי ברצף על אותו תא זכרון. שלוש תערוכות צילום שראיתי בברלין ותערוכה של פיקסו.
אחרי שבאופן ספונטני החלטתי שאת ראש השנה הקרוב אבלה בלונדון, התחלתי לנסות לעשות סדר ולתכנן קצת תוכניות. תוך כדי נעזרתי במפת הרכבת התחתית של לונדון – מה שהזכיר לי את המחשבה של נדב ואת העובדה שכבר מזמן רציתי להגיב על הדברים שלו. מה שהתחיל כתגובה למחשבה, צמח להיות מחשבה חדשה, […]
לפני שזכה לשם "משיבון", התהדר אותו מכשיר להקלטת הודעות בשם הטעון מגדרית ומעמדית "מזכירה אלקטרונית". הכותרת הזאת, יותר משהעידה על תפקוּדו של המכשיר האלקטרוני, חשפה מציאות חברתית והעניקה מין ומעמד מקצועי לקופסת פלסטיק עם קלטת. ה"מזכירה" גרמה לי לתהות האם חלוקות מגדריות ומעמדיות מתקיימות גם ביחס למוצרים אחרים שאנחנו מעצבים, […]
הקופסא השחורה אשר נמצאת במטוס הינה אחד הגורמים האחרונים שניתן לבדוק במקרה והייתה טעות. אלמנט הבדיקה בו משתמשים כאשר משהו כלשהו קרה במטוס ללא ידיעת הנוסעים, הטייסים והמפקחים. על אף שמעולם לא יצא לי באופן אישי לבחון ולבדוק קופסא מסוג זה, אני רק יכול לדמיין את מקבץ אמצעי החישה שהייתי […]
במסיבת הסיום של כתה ט', בגיל בו המכשולים הקלים ביותר נראים כמו לא פחות ממשבר בקנה מידה עולמי, המחנכת שלי כתבה לי בספר המחזור משפט אחד: "יעל, תלמדי שבחיים לא הכל שחור ולבן, יש גם אפורים". באותו הזמן לא לגמרי הבנתי למה היא מתכוונת. אני רק זוכרת שאמא שלי לא […]
משורר בריטי בשם הוגו ויליאמס כתב את השיר הבא. אני תרגמתי אותו ברשלנות מסיבה לא ברורה. ויליאמס טוען שתפילות לא עובדות מכוון שהן מבקשות את מה שלא הגיוני שיקרה, לכן הוא כתב תפילה עם סבירות גבוהה להגשמה. הוא חשב, שזה בטח יהיה נחמד לאלוהים אם מישהו יישא אליו תפילה שהוא […]
היה זה בוקר אפור וגשום בשנת 1933. הארי בק, אז שרטט מערכות חשמל במטה התחבורה של לונדון, יצא מביתו בשכונת פינצ'לי שבצפון העיר לכיוון הקו הצפוני. הוא לא ידע איזה חדשות משמחות מצפות לו במשרד. יו"ר החברה פראנק פיק אישר סוף־סוף את מפת הרכבת התחתית שעיצב בק, ומהדורה ראשונה כבר […]
בשנת 1971 (שנה אחרי עטיפת התקליט של טרטקובר מהפוסט הקודם) התבקש יאן ואן-טורן (Van Toorn), מעצב גרפי, איש אקדמיה ותאורטיקן עיצוב הולנדי לעצב כרזה לרגל תערוכה חדשה המציגה את הרכישות האחרונות של מוזיאון ואן־אבה (Van Abbemuseum) לאמנות מודרנית באיינדהובן. על הכרזה, המודפסת בשחור ואדום, מופיעה בכתב־יד מרושל, כברשימת מכולת, רשימת […]
אז הדור הזה של אנשי המחשבים, של תקופת תנועת הנגד, של סקס סמים ורוקנרול, הכניסו לארכיטקטורה של המחשבים את הערכים שלהם, ערכים של דמוקרטיה ושל חופש בניגוד לריכוזיות תאגידית. הדוגמא שהוא נתן היתה שהעובדה שניתן להעתיק כל קובץ מספר בלתי מוגבל של פעמים בחינם, מאפיין זה לא היה כורח המציאות. הם החליטו שכך יהיה. זה נעשה בכוונה!
כולנו זוכרים את המחשב הראשון שהגיע הביתה בילדותנו, את המסך השחור והתוים הירוקים, את המשחקים הראשונים ששחקנו בהם, את הפלופי דיסק עם נפח הזכרון העצום של כמה קילובייטס בודדים. אנחנו נזכרים ומגחכים. כמה פרימיטיבי כל זה נראה היום, ואיך התלהבנו אז והרגשנו ששיא הטכנולוגיה נמצאת ממש מתחת לידיים שלנו. אם […]
האם יש תווי פנים למעצב הגרפי? לעיתים אני תוהה אם נידונו להיות אנשים כחושים וחיוורים לבושי בגדי מאט, נטולי מסקארה ושמחת חיים. אולי, כמו המים המכים בסלע ומשנים את פני השטח שלו – שנים של עבודה בעיצוב מכרסמת באדם, מותירה אותו צימוק רזה ומקומט, שאין בו גרם של מחשבה עודפת, […]
ה ורגלתי כל כך בלנסות לראות את האור כל הזמן ובכל דבר שבבואי לכתוב על נושא החודש תהיתי איפה אני אמצא עכשיו שחור. על הטייץ השחור החדש מחמיאים לי בעיקר בעניין ירקרקותו ואפילו בימים שחורים למדי, ביני לבין עצמי אני יודעת שצבעם נוטה יותר לאולטרה מרין בלוזי מאשר לשחור המשוער. נראה […]
לפני חמש שנים כתבתי מכתב לאמנים כריסטו וז'אן קלוד. הזמנתי אותם לעטוף את השכונה שלנו – נֹגה. במכתב אני מסבירה מדוע, ומייד אעתיק אותו לכאן. כבר עשרה חודשים שצל כבד חוסם את האור אל חדריי משום ששלושה אתרי בנייה צמודים זה לזה מטפסים כחומה מול חלוני; מסתירים את השמים; מצִלים […]
בסך הכל רציתי לצייר את הפרה כמו שצריך. בכל זאת, מוסף שבת של ידיעות אחרונות. ברגע שהעורך מאשר את הסקיצה והרעיון הכללי, כל מה שמעניין אותי זה הביצוע: עובי הקווים, הגימורים, הדמויות, העיצוב, הקומפוזיציה. בקיצור, הפרה. וזה בכלל קיים רק במחשב שלי, מי חושב על הפומביות, על קהל הקוראים, על […]
יושבת בתחנת הרכבת בורונה. עוד שעה וארבעים יש לי רכבת לונציה. הנושא החודשי של אנטייטלד הוא בית ואני יושבת על ספסל ברציף, עם מזוודה ותיק גב: אירופה 1 סולידריות עם המחאה 0.
