מבוא לאנציקלופדיה לבית, ביתנו מא' עד ת', בעריכת ד"ר ארנה מאיר ואינג' אלעזר מרקין, הוצאת מסדה, 1968. לא רק לעקרת הבית הצעירה, אלא גם לעקרת הבית הוותיקה החייבת להשלים את נסיונה במידע החדיש, וגם לגבר ולכל בני המשפחה האחרים, אשר ייטיבו לעשות בלומדם להתמצא אף הם ביסודות הטיפול במכשירים שונים.
מקסים!
וגם, עם כל הבוז החמים שאפשר לחוש כלפי עורכי האנציקלופדיה לבית (ויש כזה) מפתיע כמה תפקידים עדיין מוגדרים ע"י מגדר בכל המעמדות ובכל העדות. ואפילו אצלי בבית: שנינו מודעים. שנינו למדנו תיאוריה פמיניסטית. אבל בסוף אני מתקן את החשמל ואשתי כובסת.
זה חזק מאתנו. מי יתן ובנותינו ישברו את התבניות – למרות הדוגמה מהבית.
אני לא מרגישה כלפיהם בוז. אני מרגישה בעיקר את השינויים שהביא איתו הזמן שחלף. את החדשנות שהתיישנה (ולמרבה הפלא למרות שהמלה "חדשנות" מדיפה התיישנות כמעט מהרגע בו היא נהגית, היא עושה בזמן האחרון קאמבק מקיף שבמרחק הזמן גם הוא הרי יראה מגוחך); את היומרה התמימה, על אף ההסתייגות מהיומרה בסוף המבוא, לרכז בתוך כריכה אחת את כל מה שקשור לענייני הבית; את השפה שהשתנתה. וכן, כנראה שמרבית השינויים האלה מהירים מקצב השינוי של התפקידים המגדריים.