למה את/ה מחייכ/ת?* (המדגם, ינואר 2013)

אולי ילדונת קטנה שמרוכזת כולה באכילת, נניח, גלידה, עד כדי שכחת כל שאר העולם. (מארק) סלפסטיק (לי-שי) האחיינים שלי, חמלה, אנושיות. (משה) כשאחייניקו איתי קורא לי בטעות סבתא. באופן כללי כל מה שהוא אומר. (עדי) כשאני רואה אותו והוא רואה אותי. נהיה חיוך כזה שמחלחל לכל תא ולכל נים. (דנה) […]

סמיילי הנביא

בחודשיים האחרונים אני מצלמת סדרת סימניות בספרים; Lesezeichen ('סימניה' בגרמנית) אני קוראת לסדרה, כהומאז' לספר כינוס מאמרים של וולטר בנימין. אני מוצאת בספרים סימניות שהשארתי לפני שנים; סימניות כפרחים מיובשים. לפעמים אלה דפים עם שורות שכתבתי וברבות הימים נדמו למכתבים ששלחתי לעצמי. תצלום שאבדתי והצטערתי עליו נורא, התברר, כעבור שנים, […]

את אורי בן צבי

עצים מקומיים

ארץ קטנה ועצים בה מעט, רצף מחשבות בנסיעה מקומית. החסך באיכות ובנוכחות של עצים, כמו גם המגע הישיר עמם כאורגניזם צומח או כחומר מעובד, מתחיל בנוף המקומי, המחשבה מלווה אותי מול הגבעות הזעירות של אזור המרכז על פרדסי ההדרים, החממות, השדות ויערות אורני הקק"ל הדלילים שעליהן. עם חסרונם של יערות […]

את קרן בר-גיל

רוג'ר באלן והבורגנות התל אביבית

רוג'ר באלן מתעד בצילומיו את שולי החברה הלבנה בדרום אפריקה. בתערוכה תיעוד בדיוני המוצגת בימים אלה במוזיאון תל אביב מוצגים כ־50 תצלומים בשחור לבן, המתעדים את נדכאי החברה: חסרי הבית, פגועי הנפש והגוף מהמעמד הנמוך, חולים ומוכי גורל. בעוד שבתחילת הדרך באלן עסק בצילום תיעודי של שכבות חלשות אלה, עבודתיו […]

את מיה דבש ושפרה קורנפלד

היום הראשון

מיה – הפעם הראשונה שנפגשנו הייתה בסדנת הכתיבה שהעברתי בבצלאל. זו הייתה הסדנה הראשונה שלי שם וגם הפעם הראשונה שלך. שפרה – זאת נקודה שאני מתייחסת אליה הרבה כאל רגע מכונן. כאל הפעם הראשונה שהרגשתי שאני עושה משהו נכון. אני אפילו זוכרת את הטקסט שכתבתי – מעין מילון קצר על […]

כזה / אני

אני: "גם עץ של גולני?" הוא: "כן, הם ילדים גדולים, הם יקבעו מה הם רוצים על הגוף של עצמם." זה הוא ציטוט מעורפל מתוך שיחה שהתקיימה בסביבות 1997 ביני לבין אמן קעקועים בקריית שמונה כשדפדפנו באלבומי הדוגמאות לקעקועים בסטודיו שלו. באותה תקופה גרתי בקיבוץ יפתח ועשיתי אצלו חלטורות ברישום של דוגמאות […]

בחזית העצים

לי פרידלנדר הוא צלם שאני מאוד אוהבת את צילומיו. שזה כמעט להגיד שכמעט ונראה לי שאני אוהבת אותו, רק שאנחנו לא מכירים. אחד מצילומיו שנוגעים ללבי באופן אישי הוא: Nina Szarkowski, New York City, New York 1976

עצים

היצורים הותיקים ביותר ששרדו וחיים בנינו הם ככל הנראה עצים. יש שחיים אלפי שנים. הם אולי ההוכחה שאפשר לעבור הרבה, להשיל את העלים היבשים והמתים, להישאר עירומים וחשופים בקור, להתכנס בעצמם ולהסתפק במה שנאגר בתוכם בלי קשר נראה לעין עם העולם שבחוץ. ללא פוטוסינתזה או פעולה של פיוניות הפולטות ויונקות […]

העץ הנדיב בגרסת תל אביב

גדלתי בתל אביב באזור המכונה הצפון הישן. את המחצית הראשונה של שנות השמונים העברתי בבית הספר "היובל" יחד עם עוד קצת פחות משלושים ילדים. היינו כתה אחת בשכבה, ילדים נדירים בשכונה הכי זקנה בתל אביב. לא היו עוד ילדים בבנין שלי וגם לא בזה שמשמאלי או מימני (טוב שם שכנה […]

קנט רוגווסקי הופך דפים

כן, יש בה כנראה גם חומרים ממכרים, בסיגריה, אבל אני בטוחה שזה לא הדבר היחיד שהפך אותה למה שהיא. הרי לא חסרים חומרים ממכרים בעוד מקומות. תאמינו או לא, אבל תאמינו לי שהסיגריות הפכו לכזה להיט פשוט כי הן מדורות אישיות, מדורות טו-גו. להבעיר מדורה מדי ערב נהיה לא ממש […]

דברים שעצים רואים

כבר שנתיים שאני מנסה לכתוב שיר על עץ שפגשתי. אני מצליחה לנגן רק את השורה הזו מתוכו: "עצים הם כמו סוסים בעיר הזאת, כמו סוסים בנוף"; שתי שורות בעצם; כל השאר יוצא לי משובש. זה לא משפט שאני סתם אומרת, זה דבר שהתגלה לי צהרים חורפי אחד ברגע אינטימי עם […]

עיצוב משתף, עיצוב התנסותי ועיצוב פתוח

כיצד נראה את המעצב? או כמי שנותן שירותי עיצוב, ולכן אינו אחראי לתוצר, הוא רק ממלא הוראות, בורג במכונה האזרחית. או לחלופין נראה אותו כיוצר אינדיבידואל המביע את האמת הפנימית שלו, וככזה אין איש רשאי לערער על יצירתו. שני מצבים קיצוניים אלה היוו את נקודת הפתיחה לסדנאות שהתקיימו במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל […]

את טלי ורניק

אמונה בשנת 2013

אולי זה בגלל שטפון המטלות שעובר לי בין הזרועות ואני לא מצליחה לתפוס כלום, אבל נראה לי שהסיבה שאני לא מצליחה לקלף את הגוף מהמיטה היא בעיקר בגלל ששנת 2013 עוד שניה כאן. כל שנה ביום האחרון הזה של השנה המסעדות מפוצצות, תל אביב נחסמת לתנועה על כל נתיביה, קוקטיילים […]

קסם של יום ראשון, תל אביב 2012

לפני כחודש חזרתי אלייך אחרי כמעט שנתיים בחו"ל. ביום הראשון הסתובבתי כסהרורי, ללא מטרה מסויימת, אולי כדי שנכיר קצת מחדש ונתחמם אחד על השניה (למרות שחום ממש לא חסר כאן). כל כך התרגשתי לשמוע שוב את הצלילים שלך, להריח את האספלט והזיעה, והכי הרבה – להתבונן על שכבות האינפורמציה שהופכות […]

היום הראשון

אברהם: טליוש טליה: אני בדיוק כותבת לך מייל סנד. מתי יש לך זמן לצ'ט? אברהם: עכשיו טליה: אז יאללה - אברהם: היר ווי גו נו, מה עם שם לאתר שלנו? טליה: אוף, זה השלב הכי קשה.

את חנן דה לנגה

יומן מסע

באוגוסט 2012, שמעתי היכן שהוא, מופע הירח מלא פעמיים. אולי זה זמן טוב למסעות ליליים, אור הירח בהיר חשוף וגלוי. קל לצלם באמצעות האייפון שכונות מגורים מקיפה הרמטית גינה שכונתית וגם קיפוד תחת שיח, עומד מהופנט ותולה בי מבט. עוד קליק דיגיטלי ובדיקת איכות מהירה לאינסטגראם, להוסיף אור אחורי? ספייה, […]