תודה לאלוהי הדד-ליין. תודה שברא אותי נתין כל כך ממושמע וצייתן. הדד-ליין הוא האור שלי, הוא התשובה שלי, אני מהלל אותו בבוקר וחושב עליו רגע אחד לפני שאני הולך לישון עם שקיות צ'יפס על המיטה (ומועך את הכל שאני מסתובב). אני זוכר שפגשתי את אלוהי הדד-ליין לפני שבע שנים […]
לא בא לי לכתוב על מעגלים! במקום זה אכתוב על נקודות, שזה כמעט כמו מעגלים, רק עם מטען תרבותי אחר, והרבה פחות שאנטי. שאלו אותי כמה פעמים מה זה הנקודות האלו על הפנים של הדמויות שלי. זה התחיל ב"סיכוי האחרון של סיסיל", הקומיקס הראשון שפרסמתי כספר (והיה […]
קשה לי מאד עם שקט. אני חושב שלא כל כך קשה להבין זאת דרך פגישה עם העבודות שלי, הקומיקס, הציור והטקסטים. אני חושב שזו ההתגלמות הכי כנה של "אדם מצייר את עצמו": יש אקסיומה בעולם האיור היא שכל אמן מצייר את עצמו – הדמויות דומות לו, כולן, ההתנהגות והדפוסים שלהן […]
מה שמייחד מחברים … הוא שהם אינם רק המחברים של יצירותיהם ושל ספריהם; הם ייצרו משהו נוסף: את האפשרות ואת כללי ההיווצרות של טקסטים נוספים" (מישל פוקו, מהו מחבר?). לדעתי כבר הזכרתי את העובדה שטבע פראי לא עושה לי את זה. שלטים של לוטו או מודעת אבל, הם הטבע שלי. […]
אורבניות היא תמה מרכזית בעבודתי הנוכחית. בדומה לסצינות כולן על דמויותיהן, האורבניות נמצאת בזיכרון שלי ולפיכך מצויה באף מקום. זיכרון מטושטש ששורט את הממשי, כמבנים שהגיוני שהדמויות תגורנה בתוכם. לעיתים המבנים נשארים בפורמט המוכר לנו, בניין ארבע קומות, חלונות תריסים עבי משקופים, לעיתים הם הופכים לתרשים ולעיתים כבר הופכים לספק […]
זה עתה חזרתי מביקור בן 10 ימים בצרפת. היה לי הכבוד להשתתף בפסטיבל הבין לאומי ה-38 לקומיקס באנגולם.
הפרסומת של בנק הפועלים עם דמות הטרול הכאילו-חביבה של דן חסכן מעצבנת אותי. גילוי נאות: היא מעצבנת אותי גם בגלל שקראו לי כך במשך שנים (ובעיקר כי אינני). היא מעצבנת אותי בגלל הרבדים שיש בה, הקיימים כמובן בעוד חברות גדולות שמטרתן לחנך את הדור הצעיר להתרגל אליהן מגיל ינקות, לדוגמה, מקדונלד'ס עם גני המשחקים בתוך הסניפים שלהם, שעושים לילדים התנייה לחזור ולשוב אל הסניפים מול חוסר האונים של הוריהם. למען יישור הקו, הפרסומת מגוללת את חוסר יכולתו של המיליונר הטרי והמנצח בתחרות "השרדות" נתן בשבקין לחסוך בכסף, ודן חסכן מסביר לו כיצד לעשות זאת, בדגש על קהל היעד הישיר שהוא ילדים והעקיף, והקובע כמובן, הוריהם. אז למה הפרסומת הזאת מעצבנת אותי? מכיון שהיא מונעת ממוטיבציה פסאודו אובייקטיבית ומנסה לחנך את הילדים באמצעות הוריהם להשתעבד לבנק.
לא אדבר על יום כיפור סטנדרטי, כי את זה אנשים אחרים עושים טוב ממני. לא אפציר בכם להשלים עם החברים שבהם פגעתם ולא אעשה לכם "ריגשי" על זה שלא ביקשתם […]
נסיעה בזמן או במרחב לא חייבת לתקיים בצורה פיזית ממש. היא יכולה להיות בתוך הראש פנימה. היא יכולה להיות בצורה של הזיכרון – המרכיב החשוב ביותר שיש לכל מספר־סיפורים באשר […]
לא קל לעסוק בקומיקס בארץ. ולא, אני לא מתבכיין, אלא פשוט מציין עובדה. לא רק שלא קל לעסוק במדיום המדהים הזה כאן בישראל (הכותב משוחד, סליחה מראש), עוד יותר קשה […]
הפילוסוף ז'יל דלז המציא את המושג "ריזום", שמקורו דווקא בתורת־הצמח (ריזום = שורש, משהו שקוטעים אותו והוא רק ממשיך להצמיח עוד ועוד רגליים). הריזום מתאר מצב בו יש אינספור נקודות […]
המאייר, הצייר והקריקטוריסט שמואל כץ הלך לעולמו ב-26 למרץ 2010, בגיל 83, בעקבות אירוע מוחי שעבר לאחרונה. הוא היה בכיר המאיירים האחרון שהיה בחיים (אחרי שכולם כבר הלכו: פרידל, בס, […]
בתור אמן־קומיקס אפשר לומר שהגישה החזותית אצלי מפותחת יותר, או לפחות ככה הייתי רוצה לחשוב, מאשר הגישה המילולית. לכתוב "סתם" טקסט זה לא קשה אבל לדעת לכלוא בו משמעות, אווירה, […]
