בחיי שלא ידעתי שנושא החודש הוא אירוח, כשפצחתי במתכונת "מקלחת מארחת" בשבוע החולף. הכל התחיל עם אטמור שהתקלקל, טלפון בהול לבעל דירה שלא תמיד משתף פעולה, טלפון בהול בחזקת שתיים לחשמלאי שלא מטפל בזה וטלפון בהול בחזקת שלוש למארחת הראשונה שלי. החלטתי להתקלח כמה שיותר ימים במקלחות של אחרים. להתמודד […]
ב ימים מיוחדים אלה, ימי סיום שנה ולידתה של שנה חדשה, יצא קמפיין חדש של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה הקורא להגדיל את האותיות הקטנות (http://www.moital.gov.il). הסיבה ברורה ומובנת, אין ספק שמדובר בהחלטה הוגנת ומשמעותית, לפעמים אף מצילת חיים, ובכל זאת בכל פעם שאני שומעת את התשדיר המודיע על ביאת האותיות […]
"… ואפילו איש החלל שריחף/ בחלל קשור לחללית רק קרא: נפלא, נהדר, אין לי מילים./ טשטוש האושר ודיוק הכאב/ ואני רוצה לתאר בדיוק של כאב חד גם/ את האושר העמום ואת השמחה./ למדתי לדבר אצל הכאבים." (פתוח סגור פתוח/ יהודה עמיחי) או פשוט: "אין לי מילים לתאר את האושר הזה." (רדיו בלה בלה, החברים של נטשה) […]
אז מה למדנו בשיעור חשבון למדנו שאהבה גדלה בחיבור וכפל לאחר מציאת שני נעלמים. בשיעור היסטוריה למדנו שהמורה צרודה וצריכה לשתות תה חזק כל שיעור, ביניקות רועשות למדי. בקורס צילום למדנו: צמצם פתוח – עומק שדה סגור, צמצם סגור – עומק שדה פתוח, בתואר הראשון בעיצוב למדנו קולנוע (מנוי לסינמטק […]
קובי, 29, ועינת, 27. עמוס, 62, ניצה, 60. מיכאל, 36, איילה, 32. ניר, 42, מיכל, 35. מאיר, 56, טליה, 51, מור, 23, ליאת, 25, דפנה, 29. נעמה, 39, גלי, 5 ועידו, 2.
ה ורגלתי כל כך בלנסות לראות את האור כל הזמן ובכל דבר שבבואי לכתוב על נושא החודש תהיתי איפה אני אמצא עכשיו שחור. על הטייץ השחור החדש מחמיאים לי בעיקר בעניין ירקרקותו ואפילו בימים שחורים למדי, ביני לבין עצמי אני יודעת שצבעם נוטה יותר לאולטרה מרין בלוזי מאשר לשחור המשוער. נראה […]
השבוע ישבו שלוש נערות על מדרגות ובחנו את כפות ידיהן. אחת מהן אמרה "אני לא יודעת למה אבל קו החיים שלי נורא קצר. הייתי אמורה למות מזמן." השנייה אמרה "לא, זה לפעמים פשוט מעיד על שינוי גדול, לא חייב להיות מוות." הבחורה קצרת הקו שתקה קצת ואמרה "אולי זה הצבא". […]
ששש ראשית המילניום הנוכחי. אולם ענק באוניברסיטת בר אילן, עמוס בנבחני פסיכומטרי. חלקם רוצים להיות רופאים. חלקם להיות עורכי דין. חלקם בסוף יהיו מעצבים גרפיים. המבחן עומד להתחיל ומישהו עושה "ששש". מישהו עונה לו ב- "ששש" משלו. כעבור שלוש שניות אולם ענק על עשרות יושביו שואג "ששש". חלקם היום רופאים. […]
בספרו המצוין של גיא דויטשר "גלגולי לשון" הוא מציג דוגמאות המסבירות כיצד מאז ומתמיד, בכל תרבות ותקופה היו חובבי השפה מתריעים אחוזי אימה מפני התדרדרות לשונית מסוכנת וחסרת תקדים. את ההקדמה לפרק העוסק ב"כוחות ההרס" הוא מסכם בציטוט שובה לב של מבקר ספרות אוסטרי בשם האנס ויגל שטען לפני כשלושים שנה ש"בכל תקופה טענו שהשפה נתונה בסכנה חמורה מאי פעם. אך בזמננו, השפה באמת נתונה בסכנה חמורה מאי פעם." אפשר להבין אותו. תראו מה קורה ברשת החברתית כשצוקרברג מחליט לשנות בלי התרעה מוקדמת (או הסבר לפחות) את עיצוב הפרופיל שלנו.
אנשים צריכים סיפורים בעיקר כדי לדעת איך לחיות. אנשים צריכים את הקטלוג של איקאה כדי לדעת איך לחיות. "אם אתם רוצים להכיר מישהו באמת, היכנסו אליו הביתה. הביטו בספרים שעל המדפים, הציצו בתמונות התלויות על הקיר ורחרחו מסביב לארון התרופות, אם יש לכם אומץ." — קטלוג איקאה, 2010 לכולנו יש […]
1. לפעמים נדמה שזה רק עניין של זמן עד שאנשים יתחילו להגיע למנתח פלסטי עם תמונת הפרופיל שלהם מהפייסבוק ויגידו "דוקטור, ככה אני רוצה להיראות". 2. מסתבר שיש פסבדו־מדע כזה, פרסונולוגיה, לפיו ניתן ללמוד מניתוח תווי פניו של אדם על אישיותו. כבר בספר יחזקאל מחלקים את פני האדם לארבעה סוגים: […]
על מנת להדגים את האחריות הכבדה של המעצב הגרפי, ברצוני להביא לפניכם ניתוח כירולוגי (קריאה בכף היד) של כף היד הפופולארית במחוזותינו – היא כף היד העוצרת. את הניתוח ערכתי (באופן שרלטני אך מלא רצון טוב), באמצעות ספר ההדרכה המצויין: "קריאה בכף היד" (מאת סאשה פנטון ומלקולם רייט), מתוך הצורך […]
מהרשת החברתית העברית "חבר'ה" ועד ל"באז" העתיד להיכנס בסערה לחיינו – נראה שעברו קובץ או שניים בנהר האינפורמציה והסוציאליזציה האלקטרוני, אליו לעולם לא נוכל להיכנס פעמיים. אם נניח להתייחסות הארכאית הרואה ברשתות חברתיות אלו "אתרי אינטרנט" ונכיר במה שהן עבורנו באמת, כלומר, מרחבי מחייה – נוכל ללמוד לא מעט על […]
"כשם שהמניעים הראשונים שגרמו לאדם לדבר היו הרגשות, כך היו ביטוייו הראשונים ציורים של המחשבה." ―ז'אן ז'ק רוסו, מסה על מוצא הלשונות. הוא הופיע זמן לא רב אחרי המעטפות, הבולים והגלויות, כשעוד הסתפקנו בלשלוח ממגדל אייפל או הביג־בן כמה מילים בהולות על גב צילום שמישהו אחר צילם (ואנחנו אפילו לא […]
