מהרשת החברתית העברית "חבר'ה" ועד ל"באז" העתיד להיכנס בסערה לחיינו – נראה שעברו קובץ או שניים בנהר האינפורמציה והסוציאליזציה האלקטרוני, אליו לעולם לא נוכל להיכנס פעמיים.
אם נניח להתייחסות הארכאית הרואה ברשתות חברתיות אלו "אתרי אינטרנט" ונכיר במה שהן עבורנו באמת, כלומר, מרחבי מחייה – נוכל ללמוד לא מעט על הרגלי הביזנס והפלז'ר בעשור האחרון, אפילו רק מתוך ניתוח זריז ולא מדעי של שמותיהם של אותם מרחבים.
מהמילה הפלמ"חניקית "חבר'ה" ועד לזמזום האלקטרוני "באז" עברנו דירות וכתובות במגוון מרחבים. ססמאות החליפו ססמאות והרגלים שינו הרגלים. ובכל פעם, בראש הדף – התנוסס לו שם.
אני מרשה לעצמי להשאיר למומחים להמשיך לדווח ולנבא מי תהיה הרשת הבאה שתיפול או תקום, ומזמינה אתכם למסע לא אקדמי בעליל בין שמותיהם של אותם מקומות בילוי, מרכזי עסקים ונופש בתוכם אנחנו חיים כבר כמה שנים.
כמו כל שם (של אדם, מותג או עיר) שחוזה, משקף ומכתיב התנהלות, כך גם שם רשת חברתית יתמצת את אופיה ואת הקשרים הנטווים בתוכה.
בדיוק כשם שלא יעלה על הדעת למצוא ידידות ארוכת שנים במרחב המתקרא "אפרודיטה-מכון עיסוי", או שלא תפנה ל"בית הארחה של קיבוץ חניתה" במטרה למצוא סטוץ ללילה – כך לא היית פונה אל הרשת החברתית usenet (מן הראשונות שנוסדו בראשית ימי הרשת) במטרה להנות ממיטב האפליקציות החדישות ומאינטראקציה אנושית.
בכדי לברר איפה בדיוק היינו ומה עשינו בעשור האחרון באותם מרחבים, לקחתי שם משתמש וססמא וחזרתי אל אותם מחוזות רחוקים וקרובים.
ובכן, מתברר שהיינו מול המחשב ועברנו חוויות משתמש.
חבר'ה
(2002) www.hevre.co.il
מקור השם:
כמו אחלה, וואלה וסבבה – גם עם "חבר'ה" הגענו מהבית.
ערכו הרגשי של השם:
המקום האידיאלי לפגוש את כל האנשים שניתקת אתם קשר, שמחקת את המספר שלהם ושהפסקת להגיע ליום הולדת שלהם – בחר לעצמו שם המשחק על הצורך המשותף והקיומי של בן הנוער הישראלי, איש העסקים המזדקן והאמנית המתבדלת. בישראל להיות נטול "חבר'ה" זה כמעט כמו לא להופיע בדפי זהב. אתה לא קיים.
עמידותו של השם:
נהנה ממעמד מכובד כגרסא עדכנית של המדור לחיפוש קרובים. שלא כמו ימית 2000, המילה חבר'ה טרם עברה מן העולם רשמית, אך בהחלט בכמה מן החוגים היא עושה את צעדיה האחרונים החוצה.
מדד הגלוקאליות:
שורת הדומיין מעידה על מקומיותו המוחלטת.
חווית משתמש:
"יש ערימה של חברה על הדשא/ אני דברים כאלה מחבב/ בנים בנות ביחד, זה יפה ש־ /יש אומץ לפעמים להתערבב." חיבבנו. התערבבנו. נקסט.
MySpace
(2002) www.myspace.com
מקור השם:
השלט התלוי על דלת הנערה המתבגרת האמריקאית הזאת שעושה מוזיקה, יש לה המון חברים ולא משנה מה יקרה – היא לא נותנת להורים שלה להיכנס לחדר.
ערכו הרגשי של השם:
הגרסא הוירטואלית ל "חדר משלה". חגיגת כיבוש המרחב החדש. ההיקסמות והגילוי שבסימון הטריטוריה החדשה והפרטית.
עמידותו של השם:
ה־my עבר מן העולם. המומחים אומרים שעברנו ל־we.
מדד הגלוקאליות:
הכי לוקאלי.
חווית משתמש:
"כיוון שתרדמה עלי נופלת/ שוב אין אני מצליח לאתר/ של מי היד אשר עלי זוחלת/ ואת גופי הופכת לפסנתר." גישושים בין אישיים ומוזיקה.
קפה דה מרקר
(2007) cafe.themarker.com
מקור השם:
(הבריף בטוח הכיל את הצימוד ביזנס ופלז'ר.) כולנו יודעים מה זה קפה. כולנו יודעים מי הוא הברון דה מרקר. כולנו חשבנו שכל מה שיקרה ברשת הזאת זה פגישות עסקים אל תוך הלילה.
ערכו הרגשי של השם:
את הקיבוציות של חבר'ה החליפה רוח הישגית ואינדיבידואליות, את הסוציאליזם הנינוח דחק שמו של מגזין עסקים.
מדד הזמן:
אין לדעת. קפה באופן כללי, נוטה להיות פנומן של טרנד על זמני.
מדד הגלוקאליות:
עובד גם בלאטינית אבל אובד בתרגום.
חווית משתמש:
"שרים שירים ומביטים למעלה/ ענן שם בירח מסתבן/ חושבים במי להתאהב הלילה/ אם כי הרהור כזה רק מעצבן." ואל תגידו שאתם לא הייתם שם.
(2002) www.linkedIn.com
מקור השם:
כמו שזה נשמע.
ערכו הרגשי של השם:
בלי גינונים מיותרים. כרטיסי ביקור בתנועה.
מדד הזמן:
היה ונשאר אל־זמני ולא במובן העל־זמני.
מדד הגלוקאליות:
מהגלובאלי ללוקאלי דרך שלושה אנשי קשר.
חווית משתמש:
"וכשאני מקיץ אין איש בדשא." נו.
פייסבוק
(2004) www.facebook.com
מקור השם:
לא מכאן אבל שם עם צליל טוב מספיק כדי להשכיח את הכורח לתרגם תרגום עילג.
ערכו הרגשי של השם:
Classmates היה החבר'ה הראשון, השם פייסבוק נשמע כמי ששייך לדור ההוא. כשעוד היה משהו פאסיבי מאוד שדמה לדפדוף בספר מחזור (ללא יכולות לתייג עצמך בתמונות מחזור, לעשות "לייק" על התספורת של המורה דרורית ו"הייד" למורה להתעמלות.)
מדד הזמן:
הארכאיות של השם יוצרת איזון נעים והרמוני עם עדכוני הממשק התכופים. מהיתרונות של שם אנאכרוניסטי במרחב כה פעלתן ועדכני. השם משמש עוגן במרחב עתיר אי ודאות.
מדד הגלוקאליות:
לכל אחד ארבע שורות שנכתבו בהינף יד בסוף היסודי ועיצבו את בגרותו.
חווית משתמש:
"ומתוכו אלי שוחקות עיינים/ ומתוכו אלי מבהיק צוואר/ אני שואל: "הי, מה העיניניים?"/ היא בחיוך עונה לי: "שום דבר."
טוויטר
(2006) www.twitter.com
מקור השם:
אינפורמטיבי. דבר אלי בציוצים.
ערכו הרגשי של השם:
שם שיוצר סגנון דיבור. סגנון ציוץ. מהיר. נהיר. זעיר.
מדד הזמן:
גם האדם הקדמון התעורר לציוץ ציפורים.
מדד הגלוקאליות:
ציפורים נודדות. הכי גלוקאל.
חווית משתמש:
"גומרים לשיר ומקשיבים רב קשב/ ביננו מתפתחות לחשושיות/ יש הסתנניות בתוך העשב/ כי יש בו כל מיני גבשושיות." שמעתם משהו?
באז
(2010) buzz.google.com
מקור השם:
אחת המילים הטרנדיות דאשתקד של עולם השיווק. חלומו של כל מפרסם. מילת הקסם של כל פרסומאי.
ערכו הרגשי של השם:
אונומטופיאה המשקפת את הזמזום הבלתי פוסק, את הדיס־הרמוניה ואת הפרעת הקשב הקשה שה־ early adapters שביננו נגועים בה.
מדד הזמן:
בלתי פוסק, אבל לא יודעת אם נצחי. איך אמרו פעם, העתיד נשמע מצויין?
מדד הגלוקאליות:
התחממות גלובאלית.
חווית משתמש:
"אני שותק. שפתיים היא נושכת/ אני שותק וכה כבדות ידי/ פתאום היא מסתובבת והולכת/ אבל אני שותק עוד שם, נו די."
(אגדת דשא, מאיר אריאל)
איזו סקירה נהדרת. ממש תענוג לקרוא
באמת סקירה כיפית.
אני נהיית נוסטלגית כשאני חושבת על כל הדפים והכרטיסים שלי שנזנחו באתרים האלה ואחרים
שהשארתי מאחור ושכחתי את הסיסמא..
כמה חומר לעבודות סמינריוניות :)
זה אחד הדברים שקשה לי איתם בחיי הרשת שלי – העובדה שאני מפוזרת אול אובר דה פלייס. ומצד שני, זה גם מה שמשמח, הרוחב, הנישות, החברים לפי תחומי עניין.
זאת רשימה מהממת, מלאת השראה. ומעוררת השראה.
סקירה מצויינת. מרתק לראות את האבולוציה ככה ומעניין לראת שכולם נתנו פחות או יותר או דבר אבל בשינויים קלילים, אבל רק פייסבוק מצאו את הנוסחא המדוייקת שהובילה להצלחה המסחררת.
בכלל מסקרן לראות אילו רשתות חדשות יביא הגל הזה של היציאה מהמיתון ובאיזה מצב נהיה עוד 3-4 שנים מהיום… הולך להיות שמח.
היי יעל,
מעניין ביותר. אשמח מאד אם תוכלי, אולי בתגובה, לתת לפי אותן קטגוריות את חוות דעתך על "מקושרים". לי אישית זה מתחרז עם סדרת הטלוויזיה "מסודרים", אבל גם עם "כשיש קשרים, מי צריך קומבינות?".
לגבי מדד הגלובאליות – אני לא בטוח שאת עושה שימוש אחיד במדד הזה שקבעת לעצמך. כי ברור שהלוקאלית של "חבר'ה" שונה מאד מהלוקאלית של מייספייס אותו הגדרת "הכי לוקאלי. יש פה כמה פירושים בו"ז למושג לוקאלי. בלינקדאין לדעתי ממש קלעת – "מן הלוקאלי לגבלובי דרך שלשה אנשי קשר". אבל לגבי טוויטר – ציפורים נודדות = גלוקאל? נראה לי יותר מדי מטאפורי, במיוחד שמשמעות הציפור היא בציוץ ולא בנדידה. אני לא מוצא את טוויטר גלוקאלי כ"כ.
אחת ההחלטות הפוליטיות המעניינות (בעיני) של פייסבוק קשורה למיקום על הסקאלה הגלוקאלית. בעוד שבעבר היה ניתן להשתייך ל"רשת" מקומית, מבוססת מקום מגורים, הרי שהיום השתייכות לרשת מוגבלת למקום עבודה או לימודים. זה ממש פוגע מלתקשר לוקאלית וליצור קבוצות/עמודים מבוססי מיקום. מה גם שאין בפייסבוק אפשרות לבחירת שכונה. בהקשר זה אולי שווה לתאר גם את myhood.co.il.