יעל פלג

בראשית היו מגזינים. אחר כך בנו סביבם חדרי המתנה והמגזינים נותרו בערימה זנוחה, אנדרטת נייר לחרדה מפני הריק. אחר כך הצטרפו כסאות מרופדים יותר או פחות, מיני מזרקה מפכה בתוך עציץ וקירות עליהם נחות רפרודוקציות על נייר מבריק מדי (מונה, מאנה וכל היתר, ברירת המחדל המוכרת של המסגרות התועות). לא יודעת איך נראה סניף קופת החולים שלכם בילדות ואיזו אמנות מופתית היא שקיבלה את פניכם שם, אבל ייתכן שלא במקרה גם אתם מחברים כבר שנים בין חבצלות לאף-אוזן-גרון.

רבי נחמן אמר שאין דבר המביא לשלמות בחיים יותר מאנחה היוצאת מעומק הלב. מי שמבלה לפעמים בתור בדואר יודע שחדרי המתנה הם פס ייצור לאנחות, כלומר, אם להסתמך על דבריו – פס יצור לשלמות בחיים. חדר ההמתנה בן זמננו הוא מקום שאהוב עלינו הרבה יותר ממה שנרצה להאמין.

השגחה עליונה מפקחת על התור ועל הסדר, אם בדמות מזכירה קשוחה או כשלט מספרים מתחלף, מאפשרת לממתינים לחוות סטטיות ערנית, פאסיביות דרוכה. גימלאי נאה מתרגל טאי צ'י בתנועות מעגליות, קם מכסאו, ניגש אל שולחן הפקידה וחוזר אל הכסא במעגליות מופלאה ושקטה. חלל פנוי, כדברי הרבי נחמן, ליצירת אינסוף דברים חדשים. חלל טרום-בריאתי מרגש. מקום בו ספרי סקיצות נפתחים מעצמם.

פרויקט חדש בבית הספר? לקוח מאתגר? קח דפים ועפרון וגש לבדיקה שגרתית אצל רופא המשפחה הקרוב לביתך. שם תחכה לך סביבה יצירתית המכילה את כל האלמנטים הנחוצים: החלל סטרילי, החוקיות הנוקשה, אי הוודאות, הבהייה, החלימה בהקיץ (שסופסוף הפנימו בעולם הקריאייטיב את חשיבותה) ועוד. וכל זה בלי הערך המתווסף בד"כ לאלה, כלומר – ללא רגשות אשמה על בזבוז זמן.

ולהיפך. אין בזבוז זמן בחדרי המתנה. אין מקום בו אנחנו פנויים להרפות כתפיים ולהתקדם עם הזמן בלי לנסות להיאבק בו, למתוח אותו, להחזיר אותו לאחור – כמו החדר הצנוע, מוכה הפלורסנטים. חדרי המתנה הם הדבר הכי קרוב למכונת זמן שהצליח האדם להמציא.

מקום מומלץ להמתנה, למי שלא יכול לחכות, מקום ראשון ברשימת עשרת המקומות שהכי שווה לחכות בהם בתל אביב, הוא כמובן ביפו. סניף הדואר בשד' ירושלים. משך ההמתנה הוא אמנם כמה נצחים אבל הקהל הצפוף, תאי הוידוי הרבים והתקרות הגבוהות הופכים את המקום רשמית למקום בו לא רק בולים ומעטפות מתאחדים. *כדאי להצטייד בסנדוויץ' טוניסאי מהמקום השכן.

נספח (כיצד לעצב חדר העבודה שלך כחדר המתנה מעורר השראה)

הנח בפינת החדר ערימת מגזינים ישנים (אבל לא מהסוג שמשתבח עם הזמן) / קבע בפינה השנייה טלוויזיה הפתוחה תמיד על תכניות הבוקר (בכל שעות היממה) / הסכם לקבל מהוריך את מכונת הקפה המנומנמת שכבר שנים הם מנסים להוריש לך (היא אף פעם לא באמת עבדה) / טפח שני עציצים מלאכותיים שנראים כמו עציצים חיים שנראים מלאכותיים / שכנע אנשים זרים לבוא, לשבת, להיאנח ואז לקום וללכת (או חברים כאלה שזה ממילא מה שהם עושים) / תלה שלט עם מספרים שרצים עליו (אפשר להשתמש בשעון ולהתייחס רק לצמד הספרות של הדקות) / שאל מדי פעם בקול רם: "מי האחרון?" (לעידוד הסביבה התחרותית) אבל זכור שבחדרי המתנה האחרון מתחלף כל הזמן (למניעת תחרותיות יתר) / המתן.

☼ עוד מאת יעל פלג ← חפץ מעבר