השראה

כולנו רוצים מוזה כל הזמן, משהו שיעמוד לצידנו ופשוט ישרה עלינו אנרגיות חיוביות ורעיונות אין קץ. וכל דבר מעורר השראה ולפעמים לא מוצאים שום דבר מעורר השראה. מה שבטוח הוא שמחשבה פה יכולה, לפעמים, לעיתים, לעורר השראה.

את אביגיל ריינר

לפרוק / לטעון

אני אוגרת. שומרת כל פיסת נייר, כל שבב בעל חשיבות או לא. החפצים הללו נאגרים בתוך קלסרים עבי קרס. כשאלה כבר לא מסוגלים להכיל את שבתוכם, הם עוברים לארגז קרטון ירקות ונפתח קלסר חדש לאיחסון. ארגזים על ארגזים, מסודרים כרונולוגית לפי תקופות ושנים. הצורך לעלות לבוידעם ולמשש את הניירות, לקרוא […]

חפץ מעבר

כבר הרבה זמן המדרכות ריקות. הרבה זה כמובן עניין יחסי, גם מדרכות, אבל אחרי שנים ארוכות של דיאלוג ער עם חפצי מעבר מזדמנים ברחוב, אני לא יכולה שלא להרגיש בשינוי. אולי זאת אני, שהתחלתי בחוסר ברירה לעשות מיקור חוץ לרהיטים, שיודעת שכבר אין מקום בבית ובזכרון של האייפון ומאמינה שחשוב […]

לשבור את הכוס

הם היו גבר ואשה צעירים בתחילת האהבה שלהם וערב אחד הם ישבו במסעדה ושתו יין והיא נעצה בו מבט ואמרה: 'שבור את הכוס'. הוא הביט בה מופתע ולא הסיר את העיניים שלו ממנה. 'למה?' הוא שאל, 'שבור את הכוס' היא אמרה, 'כי אני שברתי דברים יותר גדולים כדי להיות אתך […]

את יונית נעמן

פוליאסטר

אנחנו הולכים אחריה בשתיקה. הלחות דוחסת אותנו. על כל צעד נשמעת אוושת בד סינטטי, אשמת שפשוף הירכיים שלי זו בזו. המדרכות צרות ואנחנו אחריה. פעם הייתי דבר בעולם, אני מנחשת את המחשבות של הדודה שלי, כשאנחנו עוברים בפרישמן פינת שלמה המלך. גרתי אצל גברת לסקוב, היה לי חדר, היתה לי […]

שביר

הכל שביר. כוס התה שעל שולחני, החלון אליו מושרות פניי, המחשב עליו אני מקלידה, הכסא, רגליו, רגליי, ידיי, אני, אהובתי המנמנת לה כעת במיטה, אהבתי. מה אם אקום ובאבחת יד מקרית אפיל את הכוס על הרצפה והיא תתרסק לחתיכות, תהפוך לרסיסים ואבק וכל שייוותר ממנה יהיה רק גלעד לדבר שפעם […]

את גיא מגיד

שיר עצוב בלופ

בזמן האחרון כל דבר מרגיז אותי. אני לא מתנצל על זה. ככל הנראה זה קשור למוות של אמא שלי, ששבר אותי, ועכשיו, מבין ההריסות, האבל מתחיל לנבוט. אולי לראשונה בחיי, אני באמת מתבגר, בין אם מרצון או אם מכפייה. כך קורה שאני מודיע לסביבה שלי, לא תמיד בסימפטיה ועם מעט […]

שביר; אין דבר כזה

אין דבר כזה שָבִיר. ישנה הפוטנציה, קיימת האפשרות, דבר עלול או עשוי או עתיד להיות: פתיר, קריא, אכיל, וכיוצא באלה; אבל בניגוד להם, ברגע שאתה נשבר אינך שביר עוד, ואתה עלול להשבר כל עוד הנך שלם. אין דבר כזה שביר, בניגוד, נניח, לגמיש שהוא גמיש או עמיד או מהיר או […]

19 דירות

אני שמה לב שאני ממצמצת בטירוף ומתאמצת להפסיק. כל החושים שלי מחודדים ואני מתרכזת בכל הכוח לקרוא את השפתיים של הסניור הזה שאמור לעזור לנו למצוא דירה. אני מזהה מילה מוכרת. אימ-פו-סיבלה. הוא חוזר עליה כל הזמן. מה כל כך לא אפשרי? דירה לשלוש בנות לחמישה חודשים. אחרי שלושה סוכני […]

שקר בשקל

הלכתי במיוחד לחפש אותה. ידעתי שהיא צריכה להיות מזהב, להתכוונן על האצבע, עם אבן וורודה מבריקה ושתתאים לי ליד. אחרי שיטוט של יומיים בעיר, מצאתי אותה. הייתי בת שש. נסענו לבקר חברים בנתניה. לא זוכרת אותם, גם לא רוצה לזכור. היתה להם ילדה בגילי, אולי קצת יותר קטנה, ושיחקנו יחד. […]

סוכן

בין השורות, בין התורים.. אולי זו המנקה שמסתובבת כאן ובדיוק יצאה משירותי הגברים ממש כשבאתי להיכנס כדי לשטוף מידיי את שאריות המיונז שנמרח עליהן כשפתחתי את נייר העטיפה של כריך ה- Ham & Cheese מהמזנון בפינת חלל הנוסעים הארוך. לא ברור לי איזה חטא גדול יותר, לאכול גבינה ובשר (ועוד […]

את הילה שאלתיאלי

סליחות

אנחנו מצלמים דברים כדי לסלקם מתודעתנו. סיפורי הם אמצעי לעצימת עיניים. -קפקא  

הספה, המרפסת

פרסום ראשון של סיפור קצר מקובץ סיפורי שכונה. סיפורים שכתבתי לפני כחמש עשרה שנה. האשה מרביצה לילדה. אחר כך היא בוכה, האשה, ואומרת "למה את נופלת כל הזמן תראי מה זה עושה לך, חבל יש לך פנים יפות, עכשיו יש לך כחול ליד העין, כולם יראו יחשבו שאת לא נזהרת, […]

שבב שבטי

בזמן האחרון מסתובבת לי שאלה מציקה בראש. אני מתחבטת בה ושואלת אנשים מסביבי מה הם חושבים. אני יודעת שלא ירחק היום והשאלה הזאת תהיה מוחשית ולא היפוטתית והחלטתי הפעם להגיע מוכנה עד כמה שניתן. בעצם הכל התחיל בעקבות הסדרה h+ (וגם קצת בגלל מראה שחורה). שם לרוב בני האדם יש […]

נראה לי שאני מוכנה

לבדוק שהדרכונים בתוקף. מתאים לי לשכוח לרכוש ביטוח רפואי, לא יותר מדולר וחצי ליום לסגור כמה עניינים במס הכנסה להסדיר הוראת קבע בביטוח לאומי ולשלם את החוב השנה שחלפה להוציא מרשמים מרופא משפחה ולקנות מלא תרופות ללכת לשיננית ולהסתפר. סתם כי זה מרגיש טוב לפני נסיעה לאסוף את כל המסמכים […]