באמנות, כמו באמנות, אין דבר כזה שאין דבר כזה. בעידן כה פוסט מודרניסטי, מה כבר אפשר עוד להגיד על אמנות? מה שאפשר, ייאמר פה.
לא בא לי לכתוב על מעגלים! במקום זה אכתוב על נקודות, שזה כמעט כמו מעגלים, רק עם מטען תרבותי אחר, והרבה פחות שאנטי. שאלו אותי כמה פעמים מה זה הנקודות האלו על הפנים של הדמויות שלי. זה התחיל ב"סיכוי האחרון של סיסיל", הקומיקס הראשון שפרסמתי כספר (והיה […]
אורבניות היא תמה מרכזית בעבודתי הנוכחית. בדומה לסצינות כולן על דמויותיהן, האורבניות נמצאת בזיכרון שלי ולפיכך מצויה באף מקום. זיכרון מטושטש ששורט את הממשי, כמבנים שהגיוני שהדמויות תגורנה בתוכם. לעיתים המבנים נשארים בפורמט המוכר לנו, בניין ארבע קומות, חלונות תריסים עבי משקופים, לעיתים הם הופכים לתרשים ולעיתים כבר הופכים לספק […]
מה עושה מרחב בעיר למקום? מדוע מגרש החנייה הישן של הבימה והיכל התרבות היה מגרש חנייה, וכעת, משהפך לכִּכַּר התרבות (זה השם הרשמי) אולי יהפוך למקום? זה כמובן נושא למאמר מקיף, אבל אני רוצה להציע כאן מחשבה אחת, ולאחריה לתאר פרויקט אמנותי שבו ניסיתי כאוצרת, לערב אחד, לייצר בשדרות הפוגשות […]
מימיני, מן המערכת (לא במכונית, בחדר), מתנגנת כבר כמה ימים רצוף הסימפוניה Harold in Italie של הֶקטור בֶּרליוז, עם סולו ויולה של גֶ'ראר קוזֶה. ולמה אני מציינת את זה? כיוון שזו המוסיקה שלה עכשיו אני מקשיבה, ומרוב שהיא יפה היא עומדת להקשות עלי את הכתיבה. כי מרוב שאני מאוהבת בה, […]
בשתי התמונות המצורפות מוצגות שתי עבודות אמנות שונות, שתי העבודות עושות שימוש בגולגולת אדם אמיתית. האחת היא יצירת אמנות בשם black kites משנת 1997 של האמן המקסיקני גבריאל אורסקו, העבודה נעשתה והוצגה בתערוכות רבות במוזיאונים שונים לאמנות עכשווית. השנייה היא עבודת אמנות הקשורה לפולחן אבוד בן כ-8000 שנה מהתקופה הנאוליתית, […]
