מורן שוב

אמנית, אוצרת, קוראת, כותבת, עורכת ומוציאה לאור. מתבוננת בעולם, ממששת דימויים ומלים ומתמסרת למוסיקה. לפעמים מצטערת שלא מנגנת בכינור, או לפחות פעם אחת מנצחת על תזמורת, ופעם אחת לפחות שרה לייב, בלוז או רוק, ומרטיטה בקהל לבבות.

71 רשומות מאת מורן שוב

אבּרקדבּרה

למשפחותיכם למשפחותיכם למשפחותיכם. האם תדעו מהו הכישוף שמסתתר מאחורי השורה הזו? בתלמוד הבבלי, במסכת מנחות, העוסקת, בין השאר, בהלכות ספר תורה, מופיע הדין בנוגע לאורך כתיבת השורות בספר תורה: הדין קובע ששורה לא תעבור 30 סימני דפוס. זה – למשפחותיכם למשפחותיכם למשפחותיכם – עשרה סימנים במילה האחת, כפול שלוש שווה […]

רוטינה. סרט אימה

קשה היה לי לגשת ולעסוק בנושא החודש "שגרה", וכשניסיתי להבין מדוע, עלה בדעתי שאולי זה קשור למילה "רוטינה", ולנדר שנדרתי פעם כשהייתי הרבה יותר צעירה: אני לא זוכרת בדיוק מתי ורק יכולה לנחש למה, נדרתי, ביני לביני, כפי שנודרים, לעולם לעולם לעולם לא לומר את המילה "רוטינה". ומי התיר לי את […]

בחיק אמא בן

– יוסף ישראלס, מדונת הבקתה, 1871, ואמא ועמוס, 1973, צילם: יוסף שוב. המוזיאון של המכון לאמנות דטרויט, מישיגן (סריקה משקופית) וכאן עם עדשה מגדלת: (תוכלו לראות שהדייסה רותחת)

רעדתי רועדת וארעד

עבר. רק לאחר שסגרו את המקרופון, ונגמרה הבחינה, הבחנתי שאמות הידיים שלי (המונחות על השולחן משני צידי עמוד הטקסט שנמסר לי להקראה) רועדות. זה היה אולפן ההקלטות של גל"צ. זה היה מבחן הקול שלי. זה היה בכיתה יב' לפני הצבא. האיש עם האוזניות באולפן ממול כבר אמר תודה, אבל נשארתי לשבת […]

ליבי ליבו ליבם

פרח לב הזהב נמצא בכל מקום אם רק נמצא. כשאתה מוצא אותו – אתה מוצא שמצאת את מבוקשך (פתגם חכם שהמצאתי זה עתה) כשדבר-מה לוכד אותך, אתה בעצם נמשך למה שאתה מבין שהוא לב ליבו של הדבר – ואז בכל מאודך אתה מתכוונן אליו וחווה עצמך נמשך ומתמגנט אליו – […]

איומה כנדגלות

כמה גדול יכול פתק להיות? מתי הוא גדול מלהיחשב או להיקרא "פתק"? אני לא מתעקשת למצוא לזה תשובה. לפעמים אלה בכלל לא שאלות חשובות. לעגנון יש סיפור שלאחרונה קראתי שוב ונזכרתי כמה אהבתי שאמא הקריאה לי אותו כשהייתי ילדה. "מעשה העז", סיפור מרנין ונורא. על עז שעושה בכל פעם קפיצת […]

חולצה נבחרת

לפני שנים אחדות היה לי תחביב: נהגתי לצלם חברי קבוצות שלקחתי בהן חלק, לובשים כולם את אחת החולצות האהובות עלי, ולהעניק לחבריי במתנה תמונה קבוצתית עם חולצה נבחרת. סיפרתי על זה בזמנו בהרחבה במגזין ZOOZ. אתם מזומנים לצפות (עמ' 43-42): http://thirdissue.zoozmag.com/ לפניכם, כאן, שלוש נבחרות כאלה: 1. החיים הטובים. סימפוזיון […]

שחור וחום

לצד השיער והעיניים החומות, וסוג הדם וכל זה – חשוב שתדעו שאני חושבת מדברת וכותבת באנאפסט [מתוך שירת הפייסבוק. מורן שוב 27.9.12] … פירושונים: אנאפסט – משקל בשירה. למשל אצל אהובי אלתרמן: "והרוח תקום ובטיסת נדנדות / יעברו הברקים מעליך" ואתם חושבים שזה עזר לי במשהו הווידוי הזה? איפה?! כתבתי […]

ניתן לה לרוח לבוא

1. רוח. לא רואים אותה. ואני לא מדברת על רוחות רפאים. אני מדברת, למשל, על הרוח בעלים, על סופות החול, על נדנדות מתנועעות, על כבסים מתנופפים. את תנועתם של אלה ברוח, לא אותה, אנחנו רואים. זה אולי כמו שלא רואים רגשות, רואים מעשים.  כשאלתרמן כותב: "הנה העצים במלמול עליהם. הנה האוויר […]

חומש עם מפרשים

מלים אחדות על השפה הארנבונית, כפי שניתן ללמוד מהאטימולוגיה לשמו של חוּמָש, מגיבורי הספר "גבעת ווטרשיפ" מי שמכיר אותי מקרוב, יודע שאני דוברת בשפת הארנבונים. חבריי הארנבונים, גיבורי הספר "גבעת ווטרשיפ", הם שלימדו אותי את השפה. החודש אנחנו חוגגים באנטייטלד חמש שנות פעילות, ובחרתי ללמד את חבריי לאנטייטלד ואת חבריי […]

אֵין לזה סוף

לערב אחד, לקראת בחירות 2006, כיסיתי את קירות הבניינים ושמי הערב של שכונת נגה ביפו בהקרנות ענק של פתקי בחירות מחאתיים. ההקרנות, בגודל של שלטי חוצות או כדגלים, הפגינו לראווה את הפער בין משמעותה של מילה וכוחה להצביע על תופעה קיימת במציאות לבין השימוש הלוגואיסטי-פלסטי-שיווקי-צלופני שנעשה בה בכזאת קלות. כאלה […]

דשא, כל שלישי וחמישי

כל שלישי וחמישי אני קוצצת דשא ברחבי העיר, ככה אני רגילה. מה לעשות, גדלתי במושב, וכשיש לכם חצר אבא מבקש שתטאטאי את המדרכה, ואמא מבקשת שתעזרי לה לנקש עשבים בגינה. לקצוץ דשא תמיד התנדבתי. בעיר זה לא קורה. להשקות את העצים בככר למטה? לטאטא את הכניסה לבניין? למה אני? בעיר […]