הקיץ הזה היה קיץ של ייאוש אינסופי. הוא גרם לי להיזכר בערגה בקיץ 2011. קיץ של תקווה גדולה. דפני ליף, עורכת וידאו צעירה, הקימה אוהל בשד' רוטשילד בתל אביב במחאה על מחירי הדיור ובכך סימנה את תחילתה של המחאה החברתית המשמעותית ביותר שידעה מדינת ישראל מעודה. תוך ימים ספורים נהרו […]
לפני כמה חודשים צפיתי בכתבה על ארגון איסלאמיסטי קיצוני בשם דאע"ש. לא ידעתי עליהם יותר מדי אז, אבל הבנתי שמדובר בארגון של ג׳יהאדיסטים פאנטים שהולך וצובר תאוצה לא ממש רחוק מכאן. בכתבה פורסם הדו״ח השנתי שהוציא הארגון, ובו ממש כמו בדו״ח שנתי של כל חברה גדולה המעידה על הישגיה ורווחיה, […]
כל אחד זוכר את הפעם הראשונה שהוא למד לרכוב על אופניים. שלי לא היתה שונה במיוחד, מלבד כך שבחרתי בטעות לפנות לכיוון הירידה. ההתרגשות והשמחה התחלפו חיש מהר לשיתוק וחרדה. לופת את הכידון בבעתה, זכורה לי אוושת הרוח החזקה באוזני, מעמעמת את זעקות מאחורי (משהו לגבי הברקסים). שניות ספורות אח״כ […]
לערב אחד, לקראת בחירות 2006, כיסיתי את קירות הבניינים ושמי הערב של שכונת נגה ביפו בהקרנות ענק של פתקי בחירות מחאתיים. ההקרנות, בגודל של שלטי חוצות או כדגלים, הפגינו לראווה את הפער בין משמעותה של מילה וכוחה להצביע על תופעה קיימת במציאות לבין השימוש הלוגואיסטי-פלסטי-שיווקי-צלופני שנעשה בה בכזאת קלות. כאלה […]
