הנה מתחיל סמסטר חדש בבתי הספר לעיצוב ורמת ההיסטריה של הסטודנטים/יות בשנה ד' עולה שלב. אין לי מושג מתי ואיך נולדה המסורת הזו, אבל זה נראה לכולנו טבעי שלקראת סוף הלימודים יסתובבו עשרות אנשים על סף התמוטטות עצבים, אובדי עצות, עייפים, מצטערים שנולדו. זה נראה לנו בסדר שאחרי עבודה מאומצת […]
בין "עיצוב" ו־"Design Art" יש הרבה דימיון והרבה מהמשותף. אך יש הבדלים חשובים בין התחומים. הדימיון גורם לבלבול רב, ובפועל (לדעתי לפחות) לנזק חמור לתעשיית העיצוב, לחינוך המעצבים ולהבנת העיצוב על ידי הקהל הרחב. לפני כחודש פורסם מאמר במוסף "DESIGNER" ("מעצב" בשפה המקומית) של "הארץ" ה"מסכם" את שנת העיצוב בצורה חיובית ביותר: המשך "מגמה של התעוררות ושינוי בשדה העיצוב המקומי". המאמר סקר כ־25 אירועי עיצוב ישראלים שהתקיימו ב־2011. ניתוח מעמיק יותר של המאמר מראה את הקשיים הגדולים העומדים בפנינו. כמעט כל האירועים המוזכרים במאמר שייכים ל־Design Art. עם כל העניין האינטלקטואלי והאסתטי, ההתעסקות הכמעט בלעדית בתחום צר זה מהווה קושי שדורש התייחסות.
יוצרים רבים מפיצים יצירות ומאמרים, מפרסמים עיצובים ומבצעים עבודות ללא תשלום או שכר כלשהו. קרדיט קטן שלהם בצד או בתחתית העמוד אמור לספק אותם וכולם מרוצים. ההבטחה של מזמיני העבודה בחינם טומנת בחובה פוטנציאל עסקי משמעותי: פרסום, כבוד או הזדמנות לחשיפה בכלי תקשורת, אלה אמורים להספיק.
בכל נסיעה לשנקר אני עוברת את גשר ההלכה ועומדת ברמזור מול שלט פרסומת ענק לקולקצית בגדי הקיץ של פוקס שכותרתה היא "קולקציה של אהבה, קיץ 2010". הכרזה מציגה את בר ונעם בממדי ענק, מחייכים וצוהלים מעל פקקי הבוקר של נתיבי איילון כמו מדלגים ברגל קלה מעל הזיהום והאבק, המזרח התיכון והפקק, היישר לפסטיבל וודסטוק.
בשנים האחרונות אני מלמדת קורס ב'גורן', החוג לעיצוב במכללת עמק יזרעאל, שנקרא 'פיתוח קונספט לפרויקט גמר'. מטרת הקורס ללוות את הסטודנטים בגיבוש הנושא ותהליך המחקר כשלב הכנה לקראת העבודה על הפרויקט. הדבר שמייחד את פרויקט הגמר הוא העובדה שכאן, אולי לראשונה, נדרש/ת הסטודנט/ית לא רק לייצר תהליך עיצובי אלא גם […]
בין הסרט הדוקומנטרי Searching for Sugarman, סוג של אגדת רוק מעוררת השראה על המוזיקאי רודריגז (אין ספויילר), לספרה של פטי סמית "רק ילדים", על חייה עם האמן רוברט מייפלת'ורפ משוך חוט של חסד. גם הדוקומנטרי וגם הביוגרפי מעידים שזה יכול לקרות: שיצירה טובה יכולה לצלוח מקום וזמן ולסלול דרכה אל […]
פעם היו מעצבים שאמצעיהם היו פשוטים ואנלוגיים בהרבה משלנו. הם היו צריכים לשים לב טוב שלא ישפכו צבעים על הניירות, שהקוים יהיו ישרים בעזרת סרגלים, שהניירות לא יתקמטו, שהדיו לא ימרח, שסימוני העיפרון ימחקו כמו שצריך, שהסטנסילים לא יתקלפו, שלא יהיו שריטות, ואבק וכתמים. ועוד מלא בעיות דיוק והימנעות מלכלוך […]
רוג'ר באלן מתעד בצילומיו את שולי החברה הלבנה בדרום אפריקה. בתערוכה תיעוד בדיוני המוצגת בימים אלה במוזיאון תל אביב מוצגים כ־50 תצלומים בשחור לבן, המתעדים את נדכאי החברה: חסרי הבית, פגועי הנפש והגוף מהמעמד הנמוך, חולים ומוכי גורל. בעוד שבתחילת הדרך באלן עסק בצילום תיעודי של שכבות חלשות אלה, עבודתיו […]
עיצוב ספרי אמנות וקטלוגים לאמנים נחשב לבון־טון של עולם העיצוב הגרפי. בזירה זו מככבים טובי המעצבים. חדרי המורים במחלקות לעיצוב גרפי מציגים ייצוג אדיר וחסר פרופורציה לעוסקים בעיצוב קטלוגים לאמנות. ובהמשך ישיר שואפים הבוגרים המובילים גם הם לעסוק באותו תחום יוקרתי...
עפר - יאללה, איך מתחילים?
מירב - חשבתי לחזור לנקודת ההתחלה. סיפרת לי שכבר ביום הראשון ללימודים בבצלאל היית ביקורתי ומלא ספקות.
שבועת הרופאים, שכל רופא חתום עליה, היא שבועה שעיקרה מוסרי וערכי, מתוך הבנה שתפקידם של הרופאים אינו טכני בלבד. לתפקידם בחברה יש השלכות אתיות ולכן יש להגדיר גבולות ויעדים המתווים את התחייבותם לרפא כל אדם. לפני שנים אחדות העלו סטודנטים למנהל עסקים באוניברסיטת הרווארד היוקרתית (HBS) לבטים לגבי מוסריות עיסוקיהם […]
את אחת האבחנות החדות ביותר על עיצוב מוצר עכשווי לא מצאתי בספר עיצוב, מגזין, או קטלוג תערוכה, אלא דווקא אצל הסופר הצרפתי הנוקב מישל וולבק. בערך באמצע הספר "המפה והטריטוריה", חושף וולבק בכמה שורות קצרות את הפן האידיאולוגי הסמוי, שעומד מאחורי פרקטיקות של עיצוב מוצרים אינטראקטיביים. "ידידותיות למשתמש", למשל. פעולת […]
