זהו.
אפשר לנשום עמוק.
לסגור את הכפתור של הג'ינס.
לחזור הביתה.
לעבודה.
לשגרת השעמום.
השקט.
עברנו את פסח בשלום, עם כל הקניידלך.
הצלחנו לדלג בין המשפחות. איכשהו השנה כמעט כולם יצאו מרוצים.
המנגל נגמר, הפרה יכולה לחזור לרעות באחו של עטיפות השוקולד.
תמו המסיבות (לא שהלכתי)
והזיקוקין (רק שמעתי)
והקניות (עוד לא עשיתי)
ובא לי קצת שקט.
עד החג הבא.
עד שבועות.
מזל שאז יש רק חלב.
אפשרות התגובות חסומה.