עיצוב עסקי חיים

לפני כשבועיים הוזמנתי כלקוח יקר לכיסם של מנהלי ההשקעות שלי לכנס תל אביב 100. כנס אליו באו להרצות המנכלים של החברות הגדולות ביותר במשק הישראלי כאשר מטרתם היא להראות שהכי כדאי למנהלי ההשקעות לרכוש את מניותיהם. באי הכנס לא התעניינו במה שהחברות מייצרות, אלא בתוצאות הכספיות שהם עשויות להניב. מבחינתם טורבינות גיאותרמיות ושקיות חטיפים חד הם. העולם כולו הצטייר כעשוי ממספרים וירטואליים הרצים על המסכים פעם בצבע אדום ופעם בצבע ירוק, וירוק הוא העדיף. ירוק גם היתה המילה המועדפת שכולם ניסו להתהדר בה. החשיבה הירוקה נראתה כמושלת בכל מעשיהם, אך התחושה הייתה של אמירות שלא באמת מבינים אותן לעומקן ולכן לא באמת מתכוונים אליהן. אלה רק המילים שצריך לומר אותן כדי להראות עדכני. כדי להראות עדכני צריך גם חולצת עסקים בצבע תכלת, עניבה ונעליים שחורות מבריקות, ישנן עוד דקויות המעידות על עדכניות כמו סוג השעון, הטלפון, התספורת וכדומה, וכאמור לדבר ירוק. אם תשאלו מה אני עשיתי שם במכנסי הג'ינס הנצחיות שלי וחולצת הטריקו התורנית, התשובה שלי היא – למדתי, למדתי מה מעסיק את אנשי העסקים.

באופן היסטורי העיצוב מוגדר על פי מדיום היישום ולכן יש מקום של כבוד לטכנולוגיה המאפשרת את יישומו, ומתוך חשיבות זו עיצוב מוצר נקרא עיצוב תעשייתי, עיצוב המתיישם באמצעי יצור תעשייתיים. אם נראה את הטכנולוגיה כעיקר נפספס עיקר אחר שאינו פחות חשוב מהטכנולוגיה והוא עולם העסקים. עיצוב מוצר אינו רק עיצוב תעשייתי, אלא גם עיצוב עסקי. איש אינו מפתח מוצר כדי שאפשר יהיה לייצר אותו באופן תעשייתי, מפתחים מוצרים כי ניתן באמצעותם להרוויח כסף, זו לפחות הפרספקטיבה של עולם העסקים (והקיצוניים יאמרו התנהלות של קפיטליסטים חסרי לב וצרכנים חסרי מוח). לא שאני אוהב עולם זה, גם טכנולוגיה אינה מושא אהבתי, אך עלי לדעת אותם כדי לתפקד כמעצב.

עולם העסקים הינו חלק בלתי נפרד מעולם העיצוב, אתה רוצה להיות מעצב מצליח אתה צריך להבין את השיח והערכים המניעים את הלקוחות שלך, ולא רק את צרכי לקוחות המוצר שאתה מעצב. אחת העצות הטובות שקיבלתי ממורה כשלמדתי בניו יורק הייתה – אם אתה רוצה להצליח כמעצב תקרא עיתון עסקים באופן קבוע, וכך עשיתי. (עלי לציין שבאותם ימים רחוקים שבהם למדתי לא ניתן היה ללמוד במסגרת לימודי העיצוב ולו גם קורס אחד שיקנה מושג מה הוא עולם העסקים, ולצערי גם היום המצב לא יותר טוב). כשמתחילים לקרוא עיתוני עסקים לא מבינים הרבה, אך עם ההתמדה מופיעה גם המיומנות ואתה מתחיל להרגיש כדג במים כאשר הסובבים מדברים עסקים. כך המעצב אינו נתפס כטיפוס היצירתי המוגבל בדאגתו לצד החזותי של המוצר ומימושו בחומר, אלא אחד שמבין את המניעים והמטרות של הפרויקט בכללו ופועל למימושם. לשם כך יש להבין בשיווק, במנהל עסקים, כלכלה, יזמות – לא פחות חשוב מטכנולוגיות יצור. חשוב לדעת מה היא זוית חליצה שלילית בתבנית, אך לא להבין מה הוא מיצוב המוצר זו נכות ששום חליצה לא תציל את המוצר מכשלון מסחרי. כבר שנים מדברים על כך שאנו בעידן פוסט תעשייתי בו ניתן לייצר כל מה שנרצה, הבעיה של עולם העסקים היא למצוא מה לייצר שמישהו ירצה ויהיה מוכן לקנות.

אז אולי מתוך דברים אלה במקום לקרוא לעיצוב מוצרים עיצוב תעשייתי נקרא לו עיצוב עסקי? רק רגע. ציינתי שטכנולוגיה חשובה, ציינתי שעולם העסקים חשוב אולי אף יותר, ויש להבין את שניהם, אך שניהם כשלעצמם אינם מספקים את התמונה המלאה, אלא יוצרים תמונה מעוותת של המציאות.

כאשר מדברים על פילוסופיה העוסקת במציאות אומרים שהיא עוסקת בשלושה מימדים של המציאות – הפיזי, הלוגי והאתי. לעניינינו הפיזי הוא הטכנולוגיה המייצרת את התוצר, את הסביבה, הלוגי הוא ההגיון של העולם הסובב, הגיון המתגשם בעולם העסקים, בעבודה, בצרכנות, ובפנאי שלנו. מה שאנו חסרים הוא את הצד האתי של העיצוב. כאשר העיצוב יעסוק גם במימד האתי ניתן יהיה לומר שעיצוב עוסק בפילוסופיה של החיים ומביא אותה לידי מימוש. הפילוסוף הגל אמר שהפילוסופיה מביאה את הרעיונות לידי ביטוי במילים, האומנות מממשת את הרעיונות להיות החיים עצמם ולכן היא נעלה מהפילוסופיה.

בעת כזו שאנו מודעים לבעיות הסביבתיות שהטכנולוגיה יוצרת, ומעצבים בהתאם ל"ירקרקות" החומרים והתהליכים, המעורבות בעולם העסקים עשויה לשמש הזדמנות גם להכניס לתמונה ערכים ולהיות ער כאשר פרויקט חוצה את הקוים האתיים האדומים שלנו, שיקולים אתיים הינם חלק מכל פרויקט (נשמע מוזר כאשר מסביב אנו שומעים על מתכנני פרויקטים משוחדים ברחבי ארץ הקודש). הירוק בפני עצמו הוא חסר משמעות כאשר הערכים המניעים הינם צרכניים ואינם עוסקים בצדדים האתיים. הצדדים האתיים מרחיבים ומעמיקים את המבט מהתיחסות לאנשים כצרכנים שטוחים להתייחסות אליהם כבני אדם מלאים, רב ממדיים, ולא רק לאדם, אלא גם לכל הסובב. החשיבה האתית מעלה שאלות בדבר המוסריות של הצרכנות, בדבר מוסריות הערכים המנתבים את החברה והמשמעויות התרבותיות ומעלה אופציות התנהגותיות וערכיות שונות. אופציות שיש לשקול את אופן שילובם בכל פרויקט.

המעצב המצטייר לעינינו הינו מעצב המודע לאפשרויות הטכנולוגיות, מעצב המודע למניעים והמטרות העסקיות, מעצב המבין את האתיקה של הסביבה, החברה והתרבות שלתוכה ישתלב התוצר שלו. מעצב כזה הפועל מתוך מחשבה מקיפה זו, התוצר שלו הינו התגלמות של פילוסופיית חיים.

כל חייל יודע שיש למלא פקודות – כל עוד – הן אינן פוגעות בערכים מוסריים. מעצב ללא ערכי מוסר הינו חייל שכיר חרב, הוא משרת את אנשי העסקים, הפוליטיקאים וכל דכפין מבלי לשקול את משמעות מעשיו. עיצוב כפילוסופיית חיים הינו עיצוב הוליסטי, עיצוב אקולוגי במובנים הסביבתיים, החברתיים והתרבותיים. בתפיסה כזו המעצב הינו הדמות המרכזית שסוללת את הדרך מהפוטנציאלי למה שמתקיים. המעצב הינו זה שאורג את הרשתות השונות לכדי מימוש.

☼ עוד מאת ויקטור פרוסטיג ← עיצוב משתף, עיצוב התנסותי ועיצוב פתוח

  1. 1
    יום חמישי 06.05.2010, 22:48

    ויקטור,
    החייל וגם המעצב אמנם אמורים לפעול כפי שמורים להם כל עוד הדגל השחור של "חוסר המוסריות" לא מונף מעל הפקודה. הבעיה היא שבחיים ה"אמיתיים" הרבה פעמים אין קווים אדומים ברורים. לפני הגבול יש עוד רצועה די רחבה של גווני אפור שבה רובנו מנסים כמיטב יכולתנו לתמרן בין הלקוח לבין הערכים שלנו.
    יתרה מכך, ובהמשך להגדרה שהצגת, אסור שהערכים שלנו כמעצבים/אדריכלים/מתכננים יתמצו בשדה האתי וראוי לכל אחד מאיתנו כאיש מקצוע להבין איך ערכים אלא מתבטאים גם בהיבטים הטכניים והכלכליים של המוצר שלנו.

  2. 2
    יום שישי 07.05.2010, 8:01

    יובל אני אתך. הדברים היו אכן הרבה יותר פשוטים אם היינו מאמינים שיש אפשרות לדגל שחור ולקווים אדומים התוחמים בין טוב לרע. ואכן כפי שאתה אומר אין אפשרות להפריד בין האתי, הפיזי והלוגי, הם משפיעים ומושפעים זה מזה, הם תמיד יחסיים זה לזה ולקונטקסט ולכן הם תמיד באים לידי ביטוי בתוצרים שלנו.

  3. 3
    יום שני 10.05.2010, 3:19

    "הצדדים האתיים מרחיבים ומעמיקים את המבט מהתיחסות לאנשים כצרכנים שטוחים להתייחסות אליהם כבני אדם מלאים, רב ממדיים, ולא רק לאדם, אלא גם לכל הסובב."

    בהקשר זה ראו ספר של Karsten Harries:

    The Ethical Function of Architecture


    הריס מרחיב את המושג "אתיקה" לא רק ל"מוסריות". הוא מתייחס למקור המילה, "אתוס" – הסיפור. אתיקה מבחינתו היא מכלול הסיפור של האדם, הסביבה, המוצר.

    "Ethics has more to do with the Greek ethos than what we usually mean by "ethics"

    http://www.amazon.com/Ethical-Function-Architecture-Karsten-Harries/dp/026258171X

  4. 4
    יום שישי 11.06.2010, 13:43

    מאוד מתקשר לי לפוסט של עזרי טרזי על התערוכה – why design now – (http://untitled.org.il/?p=2815).
    באחד הקורסים בלימודי העיצוב הראה לנו המרצה שלנו חלק מתהליך העיצוב בו היה חלק בעיצוב רובה התבור – אנוכי ושאר הכיתה מאוד נהנו מהשיעור הזה. רק לאחר כמה שנים עלו בי הירהורים ושאלות לגבי המוסריות של פרוייקט כזה – אנחנו כמעצבים רק לעיתים רחוקות שואלים את עצמינו אם זה "עיצוב טוב או עיצוב רע" האם אני מעצב מוצר שתכליתו להרוג (אבל הוא גם נועד להגן…).
    ישנו עוד פקטור שגם צריך להתייחס אליו לדעתי ועליו מדבר קאלה לרסן בסיפרו "שיבוש תרבות" – כשמחשבים את התמ"ג אף אחד לא סופר ומחשב את הפגיעה במשאבים שלנו, בטבע ובאיכות החיים שלנו – זה לא נכנס למשוואה של התוצר הלאומי הגולמי – העיקר כמובן הוא הרווח – ורצוי שיהיה במטבע עובר לסוחר…

  5. 5
    יום שלישי 03.01.2012, 19:31

    תודה על המאמר המעניין.
    אבל ההקבלה לחייל מטרידה, וחושפת נקודה לדיון.
    אנחנו מתגייסים לצבא, כי אנוחנו חושבים שהצבא הוא הרע במיעוטו.
    אם לא נגן על עצמנו. נמות. ואכן נעשה הכל כל עוד זה אינו עובר את גבול הדגל השחור.
    אך האם החיים אותם אנו חיים, המוקפים במוצרים הם רע הכרחי?
    אני מציע שנחפש מטפורה אחרת. המטפורה במידה רבה יוצרת את המציאות. אם הדימוי הוא של צבא. הפתרונות הם של צבא.