צילום
כל מה שרושם אור נחשב. המצלמה של האייפון, המצלמה של הסלולר, פולורויד ישנה, מצלמת נקב. כל מה שמצליח ללכוד את הרגע המכריע. גם אם הוא חורג מהטווח של 1/60 של השניה.
אנטייטלד מארח את רע בן דוד
מורן שוב
סאין לאי נארן, מארלי? עבודת בגרות בספרות
בכתה י' מנהל בית הספר הזמין אותי לחדרו, שאספר לו על עבודת הבגרות שהגשתי בספרות. כתבתי על האנשת הארנבונים בספר גבעת ווטרשיפ. השתגעתי עליהם. למדתי את השפה שלהם. הרגשתי שהם אחים שלי (אלה לא דברים שספרתי לו). "יפה", הוא אמר, "ומה תרצי להיות כשתהיי גדולה"? השאלה הזו, כבר אז, נראתה […]
אנטייטלד מארח את נועה בכנר
גילי זיידמן
לשטוף את העיניים
בתחילת המאה ה-20 הצלם, הסוציולוג והמורה לואיס היין (Lewis Wickes Hine) פנה לצלם את המהגרים המגיעים לשערי ארצות־הברית, לאליס איילנד (Ellis Island). עם מצלמה בפורמט 5X7, פלאש מגנזיום ומה שנראה כרצון טוב ואמפטיה היין צילם את המהגרים המחכים (ומקווים) עבור האישור להכנס. צילומיו ידועים באנושיותם. כלומר, בכך שהצילום מראה אדם המביט למצלמה ולא מצלמה המסתכלת ב'סוג של בן אדם'. היין ביקש ללמד את תלמידיו לראות את האיש שמולם.
אמיתי גלעד
Front camera
לאחרונה אני אוסף אותן, בנות שמצלמות את עצמן ומעלות לאינסטגרם. הן נפוצות, ובכל יום מצטרפות לאלבום כמה תמונות חדשות. תמונה רשאית להיאצר באוסף רק אם הבחורה מצולמת לבדה, על ידי עצמה, מעין רגע של אינטימיות. אפשר לחלק את התמונות לכמה קטגוריות מרכזיות, או כמה טאגים שכיחים כגון צילום פנים, צילום חצי גוף מול מראה, צילום במיטה, צילום בחיוך או צילום רציני.
