כולנו רוצים מוזה כל הזמן, משהו שיעמוד לצידנו ופשוט ישרה עלינו אנרגיות חיוביות ורעיונות אין קץ. וכל דבר מעורר השראה ולפעמים לא מוצאים שום דבר מעורר השראה. מה שבטוח הוא שמחשבה פה יכולה, לפעמים, לעיתים, לעורר השראה.
דבר ראשון הוא היה גדול ודבר שני הוא היה אדום. או להיפך. מה שבטוח ששני הנתונים הללו סימנו עבורי את האפשרות לצאת למסע. פרטים טכניים אחרים לא העסיקו אותי כשקניתי אותו. רציתי שהוא יהפך לחלק ממני ובמובנים רבים הוא אכן הפך לסוג של בית. לא חסכתי בדברים שדחפתי לתוכו, יעילות […]
היתה זו הרפתקה שלא אשכח. הייתי בכיתה ב', אם אני זוכרת נכון. בכל פעם שעלינו לירושלים הצביעו ההורים מרחוק על הר "המסרק" והנה הפעם, לשם אנחנו נוסעים. חשבתי שאני יוצאת להרפתקה אטימולוגית (חקר מקורן של מלים): אולי בראש ההר אבין סוף סוף למה קוראים לו "המסרק", כי את הדמיון בין […]
באחת מהפסקות הצהריים הראשונות של הקיץ, שנייה לפני שהוא הופך מנסבל לבלתי, ממש בתחילת ההפסקה, קלע אחד הילדים לבור המאה שלי. מרוב שמחה והתרגשות לקראת תחילת העונה והמשימות שמתלוות אליה (את הבור יש לטפח כאילו היה דבר חי), שכחתי בכלל שעוד אין בידי מאה גוגואים להעניק לזוכה הישר. למעשה יש […]
נדידת ציפורים היא כנראה אחת התופעות המרגשות שקיימות בטבע. אולי משום שמתאפשר לנו להיות חלק ממנה, כמו הרגע הזה בו אנחנו מרימים את הראש עד שהצוואר כואב ומתפעלים איך הן מסתדרות כמו ראש חץ וחולפות על פנינו בלי להתבלבל, בדרכן למקום טוב יותר. בעיקר זה מרגש, כי נדידת הציפורים הייתה […]
לקראת הסוף הוא כבר בקושי עמד על הרגליים. רגל אחת מבין השלוש התעקמה וגרמה לאי יציבות כללית שבעקבותיה הראש הגדול האפור נשמט קדימה. כדי לגרום לו לנוע היה צורך לסובב למספר שלוש ואז להנמיך, אבל אם להודות על האמת, גם כשהוא עוד היה בסדר היתה הרגשה שיש לו רק שני […]
לפני שלושה חודשים בדיוק כתבתי מחשבה בעקבות שיחה שלי עם חברה טובה שעוסקת בניתוח טרנדים ומגמות. יצאה מחשבה מעניינת, אם יורשה לי להעיד על עצמי. כפעולה של מחקר ואיסוף לקראת השיחה איתה ולפני פרסום המחשבה, פתחתי פתקית באייפון שלי ומדי פעם כתבתי מילים, מושגים, אסוציאציות ועוד דברים הקשורים בעיני לנושא. […]
הצילום כאן משמאל הוא צילום של אוה שוורץ. זהו דיוקן עצמי. בדרך כלל אנשים מצטלמים שמחים או, למצער, מחייכים. לא אוה. אוה שכלה את בנה בשטחים ב-2006 והצילומים שלה הם אמצעי להתמודד עם כאבה. ראיתי את הצילומים שלה בתערוכה בבית האמנים בתל-אביב ב-2010 והם השאירו בי צלקות. אני לא יודע […]
את המחלקה לתקשורת חזותית או כמו שקוראים לה, "בית ספר גורן לתקשורת חזותית" באקדמית עמק יזרעאל אני מנהל כבר כמה שנים. אני פוגש יום יום אנשים צעירים ממני, יצירתיים, עם רעיונות מופלאים וכישרונות אדירים, אני מפעיל ומעסיק מרצים מעולים, מנוסים, רלבנטיים וטובים שאני מאמין בכל הלב שהם עושים את המקום […]
אם בכותרת של ספר מופיעה המילה חתול, לא צריכה להיות על הכריכה תמונה של חתול. באותה מידה אפשר כבר לכתוב רק את שם הספר, האיור לא מוסיף כאן כלום. אבל אם מופיעה בשם הספר המילה "חתול" ועל העטיפה יש קערת חלב הפוכה – כאן כבר נוצר מתח בריא, כמו בין […]
בחודש מרץ נסענו לגואטמלה, הוזמנו על ידי מיה, הבת, להיות אתה בשבועות האחרונים של הטיול הגדול, חצי שנה בדרום אמריקה. ניצלתי הזדמנות זו לחקירה שעניינה אותי, חקירה שהקנתה לטיול איכות ואופי מיוחדים. בנוסף לנושא שמוצג כאן התנסנו בתיירות אקולוגית בסמוק-שמפי, פרויקטים של יזמות חברתית בנאבך, וטכסים דתיים-תירותיים באגם אטיטלן. בגואטמלה […]
ש: מה אתה אוהב אצלי? ת: אתה מאד נאמן… רגע זה כללי מדי. אתה שם כשצריך אותך. זה גם חשוב לך. אתה גם מסביר את עצמך טוב מאד מבחינה מילולית, וגם יודע להסביר לאחרים מה מפריע להם בעצמם, בלי לפגוע. אתה גם בן אדם שלא שופט אחרים… כלומר, לא בקטע […]
פגישת עבודה. ברביעי שעבר היתה לי פגישת עבודה במוזיאון ישראל בירושלים. בקשתי שיאשרו לי כניסה לאופניים. אישרו. חשבתי שאכנס דרך כניסת העובדים, אבל לא, אמרו לי תכנסי מהכניסה הראשית. וכך מצאתי את עצמי, מובילה את אופניי בבטחה, אבל כאילו מקיימת פעולה אמנותית מחתרתית: חולפת על-פני אנשי הבטחון, חולפת על-פני הקופות, […]
אני הולכת לעבודה בקניון. חנות נעליים. לפני זה, כן, הייתי מטפלת של ילדה בת שנתיים. האמת ילדה חמודה. הייתי הולכת איתה, ככה, כל יום לכמה שעות לגינה… היינו משחקות, ככה, ביחד בחול. הייתי מכינה לה סנדוויצ'ים עם ריבה ועם גבינה צהובה. ככה אמא שלה אמרה: "הילדה אוהבת מתוק ומלוח ביחד". […]
אילנית ואני מכירים הרבה שנים. תמיד השיחות ביננו מסתיימות פחות או יותר ב"אנחנו צריכים לעשות את זה יותר". חוץ מחברות ארוכת שנים ביננו ושיחות על ילדים שעם הזמן הפכו לשיחות על גיל ההתבגרות, יש לנו מדי פעם דיבורים על תחומי עניין והתמחות משותפים ומשיקים, שיחות מעמיקות ומלמדות. אני מוצא שהרבה […]
טרנדים כבר לא טרנדיים מאז שתמו שנות התשעים. מהרגע שאי אפשר יותר לדבר על עשור במילה אחת, אין לנו אפשרות להגדיר יותר את הטרנדים של אותו העשור. כולנו יכולים לדבר על הסיקסטיז וילדי הפרחים ההיפים, דור הביט המשוחרר. גם על האייטיז, העשור האפל, התעשייתי, ועל הניינטיז עם דור האיקס וחולצות […]
