אמנות
באמנות, כמו באמנות, אין דבר כזה שאין דבר כזה. בעידן כה פוסט מודרניסטי, מה כבר אפשר עוד להגיד על אמנות? מה שאפשר, ייאמר פה.
מורן שוב
כיכר ציבורית, כיכר לחם וסולידריות
כשכיכר העיר ריקה מציבור היא אינה מקום אלא רחבה, מרחב. היא נעשית למקום כאשר הציבור מתכנס בה ומקיים בה פעולה-אתיקה משותפות. המילה כיכר מצביעה על משהו עגול. אבל עגול זו רק הצורה. הצורה העגולה מאפשרת לציבור להתכנס סביב עניין משותף ולחלוק בו באופן סולידרי. גם כיכר לחם (שנאפתה בימי קדם […]
מורן שוב
סוכה, הכנסת אורחים ושלום
על הסמל ההסטורי-מקראי של סוכת שלום אפוסים הירואיים, פסלי גיבורים, שערי ניצחון ומונומנטים המפארים כיכרות – מלמדים על התרבויות שיצרו והציבו אותם – שניצחון במלחמה, עבורן, הוא ערך עליון. וכשניצחון הופך לאידיאל, זה כמעט טבעי (לא עלינו) לצאת למלחמות. אבל כשהשלום הוא משאת הנפש – הערכים הם כמובן אחרים: […]
רונית מירסקי
On the Go
כל בוקר אני עוברת בדרכי בתחנת הרכבת ברחוב ליברפול (אני גרה בלונדון). זו תחנת רכבת גדולה, של פעם. תקרה גבוהה, המון רכבות. נחיל אנשים: חלקם עם תיקים, ממהרים לעבודה, אחרים עם מזוודות, נעים לאיטם בדרך ליעד מרוחק. בדיוק לפני הירידה לרכבת התחתית עומדת אנדרטה. ריבוע בטון עליו יושב ילד ברונזה […]
אנטייטלד מארח את יעקב בן-כהן
דן אלון
דה נאמבר טוולף
שתיים-עשרה פעמים אני עולה ויורד במדרגות הלוך וחזור כדי לבדוק אם נעלתי את הדלת. אני בן אדם מסודר יחסית, או יותר נכון הפכתי עם השנים להיות כזה ואני עושה דברים באופן אוטומטי: מארגן את התיק, המפתח באותו מקום, הארנק באותו מקום. אני זורק עליי משהו ויוצא. ואז שאני שנייה אחת […]
