אמנות
באמנות, כמו באמנות, אין דבר כזה שאין דבר כזה. בעידן כה פוסט מודרניסטי, מה כבר אפשר עוד להגיד על אמנות? מה שאפשר, ייאמר פה.
יעקב בורק
מלך בולגרי
במוזאון הלאומי לארכיאולוגיה בסופיה שבבולגריה מוצג פורטרט שהוא מהיפים ביותר שנוצרו בעולם העתיק. זהו פסל ראשו של המלך סווט ה־3 (Seuthes III) שליט אודריסיאן שנטל תפקיד חשוב בפיתוח היחסים בין מקדוניה ותרקיה במהלך התקופה ההלניסטית הקדומה. הפסל התגלה במקרה בשנת 2004 מתחת לתלולית עפר, לא הרחק מקברו של השליט, בקרבת […]
מורן שוב
סמיילי הנביא
בחודשיים האחרונים אני מצלמת סדרת סימניות בספרים; Lesezeichen ('סימניה' בגרמנית) אני קוראת לסדרה, כהומאז' לספר כינוס מאמרים של וולטר בנימין. אני מוצאת בספרים סימניות שהשארתי לפני שנים; סימניות כפרחים מיובשים. לפעמים אלה דפים עם שורות שכתבתי וברבות הימים נדמו למכתבים ששלחתי לעצמי. תצלום שאבדתי והצטערתי עליו נורא, התברר, כעבור שנים, […]
אנטייטלד מארח את קרן בר-גיל
רוג'ר באלן והבורגנות התל אביבית
רוג'ר באלן מתעד בצילומיו את שולי החברה הלבנה בדרום אפריקה. בתערוכה תיעוד בדיוני המוצגת בימים אלה במוזיאון תל אביב מוצגים כ־50 תצלומים בשחור לבן, המתעדים את נדכאי החברה: חסרי הבית, פגועי הנפש והגוף מהמעמד הנמוך, חולים ומוכי גורל. בעוד שבתחילת הדרך באלן עסק בצילום תיעודי של שכבות חלשות אלה, עבודתיו […]
מושון זר אביב
כזה / אני
אני: "גם עץ של גולני?" הוא: "כן, הם ילדים גדולים, הם יקבעו מה הם רוצים על הגוף של עצמם." זה הוא ציטוט מעורפל מתוך שיחה שהתקיימה בסביבות 1997 ביני לבין אמן קעקועים בקריית שמונה כשדפדפנו באלבומי הדוגמאות לקעקועים בסטודיו שלו. באותה תקופה גרתי בקיבוץ יפתח ועשיתי אצלו חלטורות ברישום של דוגמאות […]
אנטייטלד מארח את גיא מורג צפלביץ'
יעל פלג
קנט רוגווסקי הופך דפים
כן, יש בה כנראה גם חומרים ממכרים, בסיגריה, אבל אני בטוחה שזה לא הדבר היחיד שהפך אותה למה שהיא. הרי לא חסרים חומרים ממכרים בעוד מקומות. תאמינו או לא, אבל תאמינו לי שהסיגריות הפכו לכזה להיט פשוט כי הן מדורות אישיות, מדורות טו-גו. להבעיר מדורה מדי ערב נהיה לא ממש […]
מורן שוב
דברים שעצים רואים
כבר שנתיים שאני מנסה לכתוב שיר על עץ שפגשתי. אני מצליחה לנגן רק את השורה הזו מתוכו: "עצים הם כמו סוסים בעיר הזאת, כמו סוסים בנוף"; שתי שורות בעצם; כל השאר יוצא לי משובש. זה לא משפט שאני סתם אומרת, זה דבר שהתגלה לי צהרים חורפי אחד ברגע אינטימי עם […]
עינת עריף-גלנטי
מבטך הבוהה חורך את צדודיתי
נקראנו לכתוב על 'שלום', מתוך ההיזכרות שהיתה לנו בהעדרו, החסר התמידי שבו מוליד מדי פעם צורך לדבר עליו. מפזמת את "…ובחלום/ראיתי מלח/ ממצולות הים (עלה)/ואמר לי כך:/ באתי מן המים/ ממצולות הים/ לשאת ברכת שלום/ לילדי כל העולם…" (עוזי חיטמן) נזכרת במלח שלי מאחד הפוסטים שעברו ותוהה אם היתה בשורה […]
