בניין בן שמונה מאות שנה עדיין בשיפוצים. במבואה הקודרת מרצד אור של נר או אור של פלורוסנט. השמש לא מגיעה עד לכאן. "איך להיכנס אל חדר ממנו לא יצאת מעולם?"
(ישראל אלירז)
שפרה קורנפלד
איך להיכנס אל חדר ממנו לא יצאת מעולם
בניין בן שמונה מאות שנה עדיין בשיפוצים. במבואה הקודרת מרצד אור של נר או אור של פלורוסנט. השמש לא מגיעה עד לכאן. "איך להיכנס אל חדר ממנו לא יצאת מעולם?"
(ישראל אלירז)
אלירז כותב בשירו "בשבח הדברים החולפים"
זו העונה בה קל לומר משהו
על העולם ולחכות ליד
למרות ובגלל, את חדרת לבנין שהשמש לא מגיעה
מסקרן. הזכיר לי ישר את החללים שדמיינתי כשקראת מספרך.
בַּבַּיִת יֵשׁ חֲתִיכוֹת קְטַנּוֹת שֶׁל בַּיִת,
פֵּרוּרִים לֹא מְרֻסָּנִים,
קוֹלוֹת, הֵדִים.
רֵיחַ יָשָן שֶל אֶבֶן, מֶחְוָה, כְּעֵין תְּנוּפָה נָשִׁית.
(עוד מישראל אלירז, ועוד כהד לתצלום הזה).
וגם זה מתוך: "איך להכנס אל חדר ממנו לא יצאת מעולם"
אבנר- האינטואיציות שלך מצויינות, בדיוק שם צילמתי את התמונה.
ורדן ומורן, תודה שהשבתן לי בישראל אלירז. מעטים היוצרים המדברים אלי ככה, גם לראש וגם ללב.
עם תמונה וטקסטים השראתיים שכאלו הותרתם אותי להתקנא, איפה, או ליתר דיוק מתי, ניתן יהיה להניח את ידי על ספרך?
ובזאת, אוסיף לאחל חג שמח, שפרה.
אז עכשיו כשהספר בחוץ תגלי לנו איפה זה?
בפתחו של עולם?