"ואני שואל: איזה בעל אינטרס עומד מאחורי הטקסט הזה? הנה ספקולציה מהחזית: מדובר בספין נוסף מבית מדרשו של נתניהו. לא בכדי הפנה הכותב לתיירות טיים שר שכידוע ראש הממשלה היה מעורב בה בעבר בהיותו סוחר רהיטים ויחידות נופש…"
"ראום חי-עילמי", בתגובה לבחזית הספקולציה
לפני שנה כתב כאן אברהם שאתר אינטרנט הוא קצת כמו בית. אם כך מי שמבקר באתר שלך הוא קצת כמו אורח ומי שטורח וכותב תגובה לפוסט הוא כמובן אורח חשוב. VIP. אבל קצת כמו בחיים האמיתיים יש אורחים שבאים בעיקר בשביל לעשות בלגן ומתנהגים בגסות, מדברים לא לעניין ולפעמים אפילו ממש פוגעים. למגיבים האלה קוראים טרולים והכלל הידוע אוסר להתיחס או להגיב להם היות וזה רק יעודד אותם להמשיך לזבל את הסביבה ("אל תאכילו את הטרול").
"בסה"כ עוד דוגמה לריכוזיות במשק והפעם בתחום האדריכלות, ממש גב רוחצת גב. באותו יום בו יובל אצקסון מפרט את משנתו הארכיטקטונית במוסף גלריה מקבלת "במפתיע" משפחתו כתבה … המסקנה ברורה: נמאס כבר משלטון הבלוגרים בתקשורת…"
"חוליגן אורבוט", טוקבק לכתבה בהארץ
כפי שניתן לראות מהדוגמיות שצרפתי, אלי האינטרנט זיכו אותי בטרול אישי ומיוחד. בכל מקום בו אני כותב, ואפילו במקומות בהם אני רק מוזכר, שב וקופץ לו הטרול שלי בכל פעם בכינוי חדש ומפליא להגג שטויות.
"שילוב של אריה, עז ונחש זה אכן מוגזם. אני הייתי הולך על משהו הוליסטי יותר, למשל נחש, שועל כלב ועז"
בתגובה לכאבי הגב של הכימרה
אני מניח כמובן שכל התגובות האלה (וגם התגובות הרבות שמחקתי במשך הזמן למרבה הצער – מסתמן שיש פה גוף עבודה שראוי לתעוד) נכתבו על ידי אדם אחד שמן הסתם מכיר אותי אישית ונהנה לשחק ברואה ואינו נראה. האפשרות שמדובר ביותר מאדם אחד או מישהו שבחר אותי סתם כך פשוט מפחידה מדי. האמת המסתמנת היא שהבחור הזה די מוכשר במה שהוא עושה ובאופן מסויים אפילו יש לי סיבה להיות גאה בו.
"נאה דרשת. סבי המנוח היה נוהג לומר שגם אם תיתן לסבתי ז'יטריק עליה השלום את הפלפל הכי יפה בשוק, היא עדיין תמלא אותו בחרא. ועל זה נאמר, אל תשפוט את הציטוט לפי מה שיש בו, אלא לפי ממי גנבת אותו."
"אנוך שרבתי" בתגובה לציטוט
אני גם מניח שכל התגובות שמופיעות כאן נכתבו מתוך מניע טרולי ואין מדובר בתגובה אותנטית שלא הובנה כהלכה. אם אחד מהמצוטטים כאן הוא אדם אמיתי אני מתנצל כבר עכשיו. בכל זאת, לכבוד חודש האירוח עליו הוכרז באתר החלטתי לחרוג ממנהגי ולהסביר פני לטרול האישי שלי. אז הנה – אזור התגובות של הפוסט הזה הוא ארגז החול שלך: תתפרע. אני מזמין גם את כל יתר הקוראים אנא הסבירו פנים לאורח ושתפו איתו פעולה, הוא בלי ספק הוכיח שמגיע לו להתבטא.
התכונה הכי מאפיינת של הטרול זה שהוא לא מוזמן ולא רצוי, ומכיוון שכיבדת אותו ככה יפה בפוסט ובהזמנה, בעצם סירסת אותו. ועכשיו הדרך היחידה שהוא יכול לבאס אותך זה לא לבוא.
וכל היתר לא מגיבים בשכל, כי טרולים זה כמו כינים, אם אתה מתקרב יותר מדי- הם קופצים לך לראש. אני קיבלתי חיסון, אז אני לא חוששת :)
היי שפרה, מסכים לגמרי עם האבחנה שלך. הטרול אמנם לא ביקר, אבל לפחות היה לי הישג אחר וזה להוכיח שלא אני הוא הטרול (התגובות הסדרתיות האלה כבר הובילו להאשמות בפורומים שונים).
קשה לי לקבל את הדיכוטומיה הכל-כך ארכאית שאתה עושה בין טרול לבין מגיב רגיל. לטעמי מדובר בייבוא של ההדרה האתנית והמגדרית שלצערי נפוצה כל כך בקהילה האדריכלית שאתה חלק ממנה (ודי לחכימא) אל תור המרחב המקוון, וגם כאן היא מגלמת יחסי כוח ושליטה בין הכותב לבין המגיב, ולראיה העובדה שאתה משמש בשפה פטרנליסטית של "הישגים" ו"הוכחות", כאילו ה"טרול", כמו שאתה קורא לסובייקט הזה, חייב לך משהו. הגישה הניהיליסטית שבולטת גם מהתגובה של שפרה היא רפלקציה ברורה של אותו היגיון. הטרול מתחיל בתוכנו, וחבל שאתר שמתיימר לפרוץ מסגרות ותבניות נופל לתוך הרטוריקה השחוקה של אנטי-טרוליזם ומחיקת תגובות. לסיכום אני חושב שמה שאין בפוסט הזה מעיד עליו יותר ממה שיש בו, וזה אומר דרשני.