ארור אתה, אוריילי
לפעמים אתה נתקל ביוצר שהורג אותך. פשוט שוחט אותך, ושודד ממך הכל. הוא לא אחד שאתה יודע שתשאב ממנו השראה, הוא לא אחד שדברים שהוא עושה מדברים אליך. אתה רוצה להיות הוא. אתה רוצה לראות דרך העיניים שלו, ולחיות כמוהו, ולהיות זה שדוחף את הידיות בתוך המוח שלו, "להיות ג'ון מלקוביץ'" סטייל. זו קנאה אמיתית וכנה, שנדיר שאני מרגיש, ופעמים רבות היא עושה חשק עצום לקום וליצור. במקביל, היא גורמת לי לרצות לשכב על הרצפה ולצרוח, כמו שהייתי עושה מידי פעם באיזור גיל 3. כי הוא כל כך טוב, לעזאזל.
