דן אלון

נתחיל מהצפון

יוגורט העיזים נגמר אז אחסנתי בתוכו את כל הטושים והעטים שלי. לשמאלם עט דיגיטלי לציור במחשב. למרגלותיהם יש שתי "עוגות" של דיסקים – ואפשר בקלות לראות שהסרט הראשון למעלה הוא מלאכים משמי ברלין. כוסות ריקות, יומנים, אטבי כביסה, בקבוק שמן פשתן, כלי עם מספריים ועוד טושים, קישוט מרוטש של ראש השנה (וואו זה ממש עוד מעט) וגם קצת ניירת ועליה קערת קורנפלקס ריקה – כל אלו נמצאים על השולחן, וזה לא מבולגן כמו שזה נשמע. טוב אולי קצת. מנורה שלא מחוברת לחשמל מסתתרת מאחורי הקערה.

אתה כאן

את הנוף מהחלון מסתיר לי צג מחשב שהורס לי את העיניים (בשנים האחרונות הצילינדר שלי עולה כל חצי שנה) שעליו מודבקת ברישול מדבקה של חובות כספיים מהלקוחות שלי. מאחורי הצג יש ערימה של סרטי DVD, בעיקר קלטות וידאו של תופים, סרטי הגל החדש ואלפרד היצ'קוק. המודם מהבהב כאומר "ברור לך שאתה לא באמת קולט 12 מגה, נכון?". למרגלות הצג יש קטורת, מפתחות, חבילת מסטיק אורביט כחולה והפלאפון שלי. אני מחכה לשיחה שאמורה לבשר לי אם חברים מנתניה באים – או שיהיה חרא של יום הולדת.

מזרח

לשמאל המחשב פינת תוהו ובוהו, יש סורק מרופט ועליו ניירות של סילבוס שכתבתי וגם כמה דברים שקשורים למס. הכבודה כולה, מכובדת בעולמנו ככל שתהיה, כנראה סבלה מאד מעומס הכָּבּלים שמונחים עליה, כי לאט-לאט חפצים התחילו ליפול, יודעים שכנראה אתעלם מהם ואשאיר אותם על הרצפה. תחת הסורק יש ארגז ובו ציוד של חוג קומיקס לילדים, שמועבר דרך קבע בבי"ס יאנוש קורצ'ק ברמת גן. על הקיר, שמעוטר באריחים נמוכים בגובה שבעה סנטימטר, נשענים שני וילונות אייס לבנים (נדמה לי שעלו כמאה וחמישים שקלים) שלעולם לא יכנסו לשימוש, כי אי אפשר לחבר אותם בחלון המטבח המשקיף לפאטיו.

על השולחן מונח הספר חללים וכולי של ז'ורז' פרק.

דרום

ציור צהוב בגואש על בד, שמוט על הרצפה ובו הכיתוב "אין לצאת עם בגד זה מחוץ לבית החולים". לידו ארגז כלים, חיבור קיר לאינטרנט, גרב צבעונית וכיסא שרפרף שנצבע בגסות בצבע שמן ירוק זורח. כמה מטרים ממנו – שידה חום צבועה. עליה מונחים ספרים של ארנסט המינגוויי, קייסים של מצלמות, סיכומים אקדמיים בנושא פסיכולוגיה, פילוסופיה ופמיניזם. מעליהם מונח ספר של בודריאר. קרוב מאד לספר, עומד קייס ענק של דיסקים עם קלאסיקות מופת קולנועיות, שתי שקיות בד (עם שאריות בגדים מהביקור האחרון בנתניה, דאודורנט, ספרים, זוג משקפיים נוסף וגם פרוספקט מתערוכה שביקרתי בה לפני כמה שנים בירושלים).

מילון עברי אנגלי שמן, דוחף תחתיו ערמה של עיתונים, קלסר תיוק ניירות מהסוג הזה ששומרים בו תלושי משכורת ותכתובות מעייפות עם רשות המיסים, סיכומי שיעורים ושקיות ניילון שהשם יודע מה יש בהן. הזמנה לתערוכה כלשהי גם היא מציצה בחדווה תחת ההריסות, ויש רמז גם לשקף שנמצא מאחורי השידה. את הקיר שמול השידה מכסה ארון ספרים גדול, עם כתבים רבים של ש"י עגנון, ברדיצ'בסקי, יהושע קנז וגם הרבה קומיקס וספרים מאוירים של וולטר טרייר, אטאק וויליהלם בוש. לידם דיסקים של מוסיקה – בעיקר ג'אז, ועוד סרטי DVD, של רוברט דה נירו, מרטין סקורסזה ופרנק זאפה. מאחוריהם פד לאימון בתופים.

מערב

יש מזוזה.

זה היה הבית שלי ב-2008. היום אני לא הולך הביתה. אני הולך "לדירה".

☼ עוד מאת דן אלון ← מחוף לחוף