כמה מוזר לכתוב פוסט על שקט בערב יום הזכרון, אחד משלושת הערבים הכי שקטים בכל השנה.
כיצור אורבני, שנולד וגדל בעיר גדולה, אני מכורה לרעש או יותר נכון לרעש הלבן של העיר. שקט מסמל בעיני בעיה, מוות, חושך.
לפני כמה שנים נסענו לבקר משפחה בקיבוץ יפה בצפון. הוא היה כל כך שקט ופסטורלי עד שלא הצלחתי להרדם כל הלילה. השילוב בין האפלה והשקט הפכו אותי לחרדה במיוחד.
בפעם הבאה שנסענו לקיבוץ הבאתי איתי רדיו קטן שנשאר דלוק כל הלילה והשמיע מיני רחשים מרגיעים.
ג’ון קייג’ נכנס לחדר שקט (anechoic chamber) ולאחר ששהה בו זמן מה, הוא שם לב להפתעתו שהוא שומע שני צלילים – האחד גבוה והשני נמוך. מהנדס הסאונד הסביר שהצליל הגבוה היה מערכת העצבים בפעולה, והצליל הנמוך נבע ממחזור הדם שלו. כאן הבין ג’ון קייג’ ששקט מוחלט לא קיים. טוב, הוא עשה מזה קריירה מוזיקלית שלמה.
שקט ויזואלי הוא משהו שאני מאוד מעריכה. לפעמים אני מסתובבת בעיר ומוחקת בדמיוני את כל שלטי הפרסומת, והאינפורמציה המיותרת שנמצאת מסביבי. הם הופכים למשטחי צבע חלקים או שהם נעלמים כליל. אני מדמיינת איך יום אחד יקומו בעיר חללים ציבוריים, לבנים, מעין חדרי שקט שכאלה, שכל יעודם יהיה לייצר נקיון ויזואלי /סונורי. באמצע היום, אנשים יקחו הפוגה של עשרים דקות, ופשוט יבלו אותם בבהייה אל תוך הריק ובדממה. קצת כמו לאתחל את המחשב אחרי שהואט מעודף אינפורמציה.
חדרי שקט עירוניים… זה סטארט אפ! ברגע שתיפתח ההרשמה המוקדמת בבקשה תרשמי אותי – אני רוצה את המנוי היומי.
ואני, בפוטושופ העירוני שלי, מוחקת כל הזמן את כל המכוניות מהרחובות. העיר כל כך שקטה ונעימה ככה, אפילו הכחול לבן והאדום לבן בשולי המדרכות נחשפים פתאום ביופיים.
http://www.berlin-hidden-places.de/yuba_web3/regional_en/mitte/mit_stille_en.htm
הוציאו לפועל את הסטאט אפ…המיקום עושה את העבודה, לתחושתי החלל הפנימי עצמו חלש, משרדי משהו…כשביקרנו במקום מייד חשנו שבתל אביב דרושים לנו כאלו כל בלוק.
את החדרים העירוניים ניתן לג'יימס טורל לעצב. על בסיס עבודות קודמות, אין טעם להמציא מחדש, הכי טוב – חדרים אמביינטים עם חור אל עבר השמיים. ייכנסו האנשים וירגעו. אפליקציה תואמת תעשה צ'ק אין אוטומטי מתוך החדר, שיעביר הודעה דחופה לפי סדר הפגישות ביומן של אותו הרגע לנעמנים הרלוונטים "x חווה כרגע רגע של שקט אינטרספקטיבי. אנא, עזבו אותו במנוחה. תודה, עיריית תל אביב. מחלקת הרגעה".
מי שיצבור הכי הרבה צ'ק אינים יקבל הנחה בארנונה.
מיליונר יהודי יתרום כסף והפרוייקט יעבור להתנחלויות.
השמיים הם הגבול. (ועכשיו מההתחלה)
לייק על הצ'ק אינים האוטומטיים :)
יש בנווה שלום מקום שנקרא "הדומיה" זה חלל עגול עם חלון מדהים לנוף. ואפשר לבוא לשם לדמום.
אני לא יודעת אם לקחו בחשבון שחלל עגול מייצר הד כזה משוגע כמו שיש רק בדומייה (ציקצוק בלשון מקבל הד אלוהי ממש) אבל כדי להיות שם בשקט, צריך להיות ממש בשקט.
שווה ביקור :)
מעולה – אורי! נקודות זכות לכל מי שמעביר חצי שעה בחדר שקט. חובה על נהגי מוניות ונהגים בכלל, יצטרכו לעצור "לתדלוק" כל כמה שעות. זאת יכולה להיות מהפכה חברתית של ממש. ולגבי טורל, כל עוד לא יכנסו לי לפריים של השמים מסוקי קרב או מטוסים עם פרסומות אז זאת אופציה נהדרת.
יום אחד התחלתי לשמוע קולות מהאוזן , מאוד מטריד , חשבתי הנה אני מאבד תשפיות , ואז החלטתי החלטה נבונה ,
ללכת לרופא אוזניים , מתברר שחתיכת צמר גפן מהמנקה אוזניים נשארה באוזן . הרופא גילה לי שהאוזן הפנימית מפיקה קולות , כאשר האוזן סתומה אנו שומעים אותם .