זה נורא יפה. קצת כמו כתב יד לעומת דפוס. עדיין אפשר לקרוא את הצורה, אבל היא אישית לגמרי עם אלמנטים אקראיים.
כשסבתא שלי (רוקמת דגולה באמת) לימדה אותי לרקום היא ממש התעקשה שלא אשאיר קשרים גלויים ושלא אקפוץ ממקום למקום כדי שגם הצד הנסתר יהיה יפה ומסודר כמו הקדמי. אם היא היתה רואה את העבודה המקסימה הזאת היא היתה היתה חוטפת שבץ ואז מתיישבת לפרום ולרקום מחדש כי סדר חייב להיעשות.
הי שפרה
כיף לקרוא את תגבותך.
גם אני חונכתי לרקום עצים יפים ומסודרים.
פיסת הבד שנוצרה הכילה דימויים ברורים ומאופקים.
אך כשהפכתי אותה גיליתי שצד "שמאל" של הבד נראה מלא חיים לעומת צד ימין, ה"נכון", שפתאום נראה לי מקובע, משעמם ומנוכר.
אולי אפשר לראות בזה משהו שמאפיין את החיים של הרבה מאיתנו. הניסיון שלנו להציג צד מאורגן ומושלם כשמאחוריו מתחבא כל הרגש והחוטים הפרומים.
שירה
זה נורא יפה. קצת כמו כתב יד לעומת דפוס. עדיין אפשר לקרוא את הצורה, אבל היא אישית לגמרי עם אלמנטים אקראיים.
כשסבתא שלי (רוקמת דגולה באמת) לימדה אותי לרקום היא ממש התעקשה שלא אשאיר קשרים גלויים ושלא אקפוץ ממקום למקום כדי שגם הצד הנסתר יהיה יפה ומסודר כמו הקדמי. אם היא היתה רואה את העבודה המקסימה הזאת היא היתה היתה חוטפת שבץ ואז מתיישבת לפרום ולרקום מחדש כי סדר חייב להיעשות.
הי שפרה
כיף לקרוא את תגבותך.
גם אני חונכתי לרקום עצים יפים ומסודרים.
פיסת הבד שנוצרה הכילה דימויים ברורים ומאופקים.
אך כשהפכתי אותה גיליתי שצד "שמאל" של הבד נראה מלא חיים לעומת צד ימין, ה"נכון", שפתאום נראה לי מקובע, משעמם ומנוכר.
אולי אפשר לראות בזה משהו שמאפיין את החיים של הרבה מאיתנו. הניסיון שלנו להציג צד מאורגן ומושלם כשמאחוריו מתחבא כל הרגש והחוטים הפרומים.
שירה
עבודה מרטיטה. מעברו של קו התפר.
יפה.די מזכיר את זה:
[img]http://www.archaeowiki.org/images/thumb/6/63/Gezer_Calendar_Line_Drawing.png/350px-Gezer_Calendar_Line_Drawing.png[/img]
קו התפר כקו מתאר.
קו התפר ככתב סתרים.
קו התפר במקום עיפרון.
קו התפר כקו מחשבה.
תמיד אפשר לפרום.
בעניי יש במראה הזה המון כח ובעיקר תעוזה. אחורי הקלעים כמשל לחיים עצמם..עולים על כל דמיון.