שלומי אזולאי

– הפסלון בתמונה הנעה בפוסט השכן, הוא שיחזור של צלמית קדומה מתרבות עתיקה.
– הפסלון הוא חלק מפרויקט שהתחלתי לעשות לפני מספר חודשיים. עדין לא ברורה לי מטרת הפרויקט, ואין לו שום יעדים בשלב זה.
– את צילומי הפסלון המקורי צילמתי בביקור בלובר. הוא נח לו על פרודסט לבן באמצע חלל גבוה, החלל יוחד לממצאים מאזור הלבנט.
– המילה לבנט מגיע משם הפועל הצרפתי LEVER כלומר "עולה" או "זורח" (מקום הזריחה), כשהכוונה היא לאזור המזרח התיכון.
בערבות הימים הפך המושג לכינוי גנאי לאירופאים שקיבלו על עצמם את מנהגי המזרח.
– בארכיאולוגיה נוטים לקרוא לפסלונים קטנים כגון זה צלמיות, על שום שהן נעשו בצלם אדם, אישה או בעלי חיים.
– החוקרים נוטים לייחס לצלמיות הקשרים פולחנים וכמעט שלא נשמעים הסברים אחרים לתופעה הקדומה.
– בספר בראשית נכתב "אמר אלוהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו". תוך העיון במיתולוגיה היהודית ניתן להבין את ההיגיון התיאולוגי בשכפול מן הסוג הזה.
– האתיאיסט יאמר כי האדם הוא שיצר את האל בדמותו ובצלמו.
– הצלמית נמצאה בחפירות באזור שער הגולן בואך שפך נחל הירמוך. בני הכפר העתיק הם מראשוני אומני הקרמיקה באזורנו ובעולם בכלל.
– התקופות הפרהיסטוריות נקראות בדרך כלל על שם טכנולוגיות היצור שהתפתחו בתרבויות אלו (הברונזה ,האבן, הקרמיקה וכו' ).
– משום קרבתו של הכפר הקדום לירמוך נקראים תושביו – "בני התרבות הירמוכית".
– הכפר הירמוכי מתוארך ל6000-5000 שנה לפני הספירה, תקופה זו נקראת בפי החוקרים התקופה הנאוליתית קרמית א'.
– השחזור מתבצע במחשב בעזרת תוכנת תלת מימד. המודל הממוחשב של הפסלון המוצג כאן נבנה על בסיס תמונות שצילמתי במוזיאון בניגוד להוראות, את הקובץ התלת מימדי הדפסתי ושכפלתי בתבנית סיליקון.
– בתהליך השחזור היה חשוב לי לטשטש את טביעת היד של האומן המקורי, על מנת לבדוק איך תראה העבודה לו נעשתה היום. לכן הקפדתי לשמור על חוקי התכנון של האוחזים בעכבר. כלומר לכל הקווים שמרכיבים את המודל יש הגיון גיאומטרי ושאיפה לסימטריות.
– כרגע אני עוסק בבניה של פסלונים נוספים, בתקווה לייצר סדרה של דמויות יצוקות חומר פלסטי, הדמויות יהיו קרובות ככל האפשר למקור אך רחוקות ממנו באותו הזמן.
– הצלמיות איתן בחרתי להתעסק עונות על שלושה תנאים- א. הן כולן מתקופות פרהיסטוריות- התקופה הפרהיסטורית מוגדרת כתקופה בה התרבויות האנושיות טרם התחילו להשתמש בכתב, לכן מחקר התקופה מתבסס בעיקר על בחינה של אובייקטים ואתרים ששרדו את השנים.
– התהליך הארכיאולוגי עוסק בחשיפה של אובייקטים שדרכם ניתן ללמוד על התרבות שיצרה אותם, תהליך העיצוב לעומת זאת עוסק בהבנה של התרבות העכשווית ויצירה של אובייקטים שיהלמו אותה. (או הבנה של התרבות העכשווית ויצירת אובייקטים שהיא לא ממש צריכה).
– ב. כל הצלמיות שאני אוסף חושפות יכולת עיצוב והפשטה צורנית גבוהה.
לפעמים ניתן לראות במוזיאונים לארכיאולוגיה יצירות אומנות שנעשו בטעם רע או על ידי אומן בנוני. אך מסיבות ברורות המוזיאונים לא נוטים לחלק את יצירות האומנות הקדומות לפי קריטריונים של איכות.
– הקטגוריזציה של היצירות מסתכמת בגיל היצירה בטכנולוגיה בה יוצרה ובאזור ממנה הגיעה.
– אני מרשה לעצמי להיות מעט נוקשה עם הקדמונים, ולפרויקט אני בוחר רק עבודות טובות במיוחד.
– ג. חשוב לי מאוד שהצלמיות שאיתן אני מתעסק יהיו פרי יצירה מקומית. אל אף שתרבויות אלו התמוססו אל תוך ההיסטוריה, אני נוטה להאמין שהשפיעו בצורה כזו או אחרת על אלו שבאו במקומם, במובן מסוים תרבותם מהווה סוג של אב קדמון לתרבותנו.
– לצלמיות קסם מיוחד, נראה כי האדם התחיל ליצרם כמעט במקביל להתפתחות התרבות. קשה להתעלם מסוגי הצלמיות שבני האדם עדין אוספים היום: צעצועי קינדר, בובות מארוחות ילדים במקדונלדס, בובות מעצבים סטייל KIDROBOT, פסלוני ישו ומריה מפלסטיק, מקטים מוזהבים של מגדל אייפל, חיות משק קטנות מפלסטיק, בובות בודהה מברונזה, גמלים מעץ זית, דגמים של מכוניות פורד ישנות, מטוסי ענק קטנטנים, גיבורי קולנוע, גיבורי התאבקות, גיבורים בכלל, טורסו קטן של בטהובן, מאו טסה-דונג מקרמיקה, לנין.
– אני מוצא ריגוש רב בהחייאת יצירה של אומן שפעל לפני אלפי שנים.
– אחת לאיזה זמן מוגבל אני אפרסם כאן שחזורים נוספים מהפרויקט.

☼ עוד מאת שלומי אזולאי ← בלי קשר לכלום