ווווווווווווווששששששששש. כמו הרבה דברים שאתה מזהה תוך כדי נסיעה מהירה, זיהית גם את השלט שאומר מצד הדרך: "מכאן, הפרויקט שאתה עובד עליו כבר לא שווה / משתלם / מצדיק את הזיעה". הוא מסדרת השלטים, שבה חברים גם: "הלואי שלא הייתי לוקח את הג'וב הזה" הנפוץ, "רק שייגמר כבר" הידוע לשמצה, ו-"שכר מינימום מכאן", בו אתה נתקל כשאתה לוקח את התשלום שתקבל, ומחלק במספר השעות שעבדת.
איך מזהים פרויקטים כאלה? איך יודעים לחשוד בהם מראש, ולסרב להם ללא בושה, עם חיוך קטן וסנטר מורם? זה כמובן עניין של נסיון ועוד נסיון, וגם איתו, לא תמיד אפשר.
בזמן האחרון הבנתי שבלי לשים לב פיתחתי לי סוג של פילטר, שאיתו אני מצליח לסנן הרבה פרויקטים שאם אקח, אבכה. הוא קל משקל ומורכב משלוש שאלות מרכזיות (צריך לענות בכנות!):
1. האם יש סיכוי גבוה שזה יכנס לתיק העבודות שלי?
2. האם אלמד משהו חדש או אתקדם בזכותו?
3. האם אקבל מספיק כסף?
ודאי שאני לא עומד להגיד שצריך שלוש תשובות חיוביות כדי שאקח עבודה. מהר מאד אשאר ללא קורת גג, טובל לחם במים חמים. אם יש שלושה כן-ים, שימו על הפרויקט אזיקים ותתיישבו עליו כדי שלא יברח.
כרגע כמעצב צעיר ובוגר טרי של התואר הראשון, אני מוכן להסתפק בתשובה חיובית אחת. או פורטפוליו (יש סיכוי לא רע שיהיה פה גם חופש יצירתי מסוים, ותצאו גאים במה שעשיתם), או השכלה (מובן שגם ידע טכני כלול כאן, במידה והוא רלוונטי) או עושר. הרבה עושר, במידה ושתי השאלות הראשונות מאירות באדום.
פרויקט שמביא איתו לפחות תשובה חיובית אחת אמור להיות כזה שלא אתחרט שלקחתי. הוא אמור לתת לי תחושת שליטה מסוימת על חיי, ואולי אף מעט סיפוק מקצועי.
זה יכול להישמע לנו די בסיסי ומובן מאליו, ובכל זאת, כשאתה חדש בעסק ומוצעת לך עבודה במקצוע אותו למדת זמן רב, הנטיה שלך היא לומר כן תוך כדי הנהון בלתי רצוני. כמה ימים / שבועות / חודשים אחר כך, אתה בוהה במסך ושואל את עצמך מדוע. מדוע-למה-מדוע.
שימוש בפילטר שהצגתי כאן יכול למנוע לפחות חלק מהמקרים המצערים. הוא עוזר לפרק את ההצעה שמונחת לפניכם, ולהבין קצת טוב יותר ממה היא עשויה.
הייתי ממש שמח להמשיך לפתח את זה, אם יש הצעות – שתפו.
אשמח לשאול האם אתה עובד בעיצוב למחייתך? האם אתה פרילאנסר? כי אם כן, ולדבריך אתה בוגר טרי, אני מניח שאתה נאלץ גם לבצע עבודות שיתנו לך רק כסף ולא את שתי האפשרויות האחרות.
הי אמיתי,
יפה ומדוייק כתבת.
יחד עם זאת חסרה נקודה רביעית שעולה פעמים רבות בעיקר כשאצל שלוש האחרות מסתמנת תשובה שלילית (לא יכנס לתיק עבודות, לא אלמד משהו חדש, לא ארוויח מלא כסף) והיא –
בעקבות החשיפה הענקית של העבודה יזרמו אלי מלא הצעות עבודה שוות.
במקצוע שלי (מאיירת וקומיקסאית פרילסרית) זו דילמה שקיימת כל הזמן, בעיקר כשגומרים את הלימודים אבל לא רק, ראה לדוגמא את התמחור השערורייתי לאיור שערי עכבר העיר: 150 שקלים.
הנקודה הזו היא בעייתית גם מבחינה מוסרית וגם מבחינת יכולת השליטה שלך על התוצרים שלה – יבואו, לא יבואו, מתי יבואו, לך תדע… ואם את כבר נכנעת והולכת על זה מהו הקו האדום שלך ועד מתי תמשיכי לקחת כאלו עבודות בתקווה שבעתיד הן ישתלמו לך.
ואולי לא כתבת על הנקודה הזו כי היא בכלל לא אופציה מבחינתך, כמו שאני משתדלת (לא תמיד עומדת בזה) שיהיה מבחינתי.
מושיק –
אני עובד במשרה מלאה, ועושה מידי פעם גם פרילאנס בזמני הפנוי. זה רק עוד יותר מדגיש את הצורך לקבל משהו משתי האפשרויות האחרות, כי אני מקבל משכורת ולכן פחות נואש לכסף. אם בכל זאת נשארתי רק עם כסף, כדאי שזה יהיה באמת סכום הוגן, כי מכרתי את מעט הזמן הפנוי שיש לי עד לסיום העבודה.
במקרה של פרילאנסרים – כתבתי שיש גם אפשרות של לקחת עבודות שרק משלמות טוב, בלי שיהיה בפורטפוליו ובלי שאתקדם.
השורה התחתונה היא שאם אף תנאי לא מתקיים, אני לא חושב שצריך לקחת עבודות, שכיר או פרילאנסר.
אופציות טובות יותר פשוט יגיעו מתישהו (הלואי).
אורית –
שמח שהערכת את הפוסט.
חשבתי לרגע לכתוב את הנקודה שלך, אבל אז הבנתי שיש פה סוג של סתירה פנימית.
אם אני לא רוצה להכניס את העבודה לפורטפוליו שלי, זה אומר שאני לא גאה בה או לא חושב שהיא טובה,
ואז למה שארצה שהמון אנשים יראו אותה?
אני מניח שכל מקרה לגופו, ואולי באמת יש מקרים בהם את צודקת. אם כבר עושים משהו בשביל שהמון אנשים יראו, כדאי שהוא יצא ממש טוב, זה בטוח.
ולגבי עכבר העיר, אני מכיר את התמחור וזה באמת לא הוגן באף צורה. מה שכן, זה באמת פרסום טוב עבור מאיירים, ואולי זה שווה את זה.
http://jhische.com/workforfree.html
עוד מערכת פילטרים מעולה שנתקלתי בה..
בדיוק באותו עניין –
http://blog.jackcheng.com/post/2521829568/maxing-out-your-triangle
הי אמיתי. מצטרף לאורית – כתבת יפה ומדויק. והנה התוספת שלי: http://untitled.org.il/?p=4882