עיצוב ומזג האויר

שמתי לב שמזג האויר תופס מקום נרחב יותר ויותר בשיחות מסביבי. חברים באירופה מתלוננים על הקור הכבד, חברים בתל אביב מתלוננים על החורף שלא מגיע, חוץ מביקור פתע בסערה הרסנית אחת.

בזמן שרכבתי על האפניים בטישירט תחת השמש התל אביבית של סוף דצמבר, עלו בי כמה מחשבות על השפעתו של מזג האויר על עולם העיצוב.
נזכרתי בחברה יפנית שמתמחה בעיצוב מוצרי גשם – מטריות שנפתחות לשני הכיוונים, מגפי גשם שקופים, מעילים מצחיקים ועוד. כמובן שבארץ חברה כזאת הייתה פושטת את הרגל בשבוע הראשון. נזכרתי גם במודעת פרסומת שראיתי ברחובות תל אביב, למכונית צרפתית, המתגאה בגג השקוף שלה שמאפשר לנהוג "תחת כיפת השמים". עבור האירופאים זוהי חוויה שנועדה לנצל כל קרן שמש, עבור ישראלים מדובר בתנור על גלגים או מכונת צלייה משוכללת.
חשבתי על מוצרים שבמקום אחד הם הכרחיים ובמקום אחר אף אחד אפילו לא שמע על קיומם:  האם שאלתם את עצמכם איך משתמשים באייפון במדינות קרות במיוחד? האם כדי לענות לשיחה ניתן לדמיין פרידה מהכפפה הימנית, ולו לכמה שניות, בקור מקפיא? או לאמיצים במיוחד, כדי לסמס? ובכן חיפוש קצר ברשת מגלה מגוון של כפפות שנועדו לפתור את הבעיה הקשה. לחלקן פשוט יש חור באצבע המורה, באחרות המשוכללות יותר, ארוגים סיבים מוליכים בנקודות הנחוצות.
והמחשבות ממשיכות  – האם יש קשר בין מזג האויר הישראלי לשימוש הנרחב שנעשה בחומרים ממוחזרים או בשימוש חוזר?  בארץ, בניגוד למדינות מערב אירופה, ניתן למצוא על מדרכות העיר מגוון אינסופי של רהיטים, זבל תעשייתי ושאר ופריטים שנזרקו, יבשים מגשם ומוכנים לשמש כחומר גלם ללא מעט יצירות. נסו למצוא כורסא יבשה ברחובות לונדון…

ומה לגבי אורח החיים הים תיכוני, החם, המזיע, חסר הסבלנות, התזזיתי, המאופין בחיים מחוץ לבית ובתנועה מתמדת (חום תמיד מתקשר לתנועה, קור לסטטיות קפואה), כיצד אורח החיים הזה משפיע על העיצוב המקומי? יש לי תחושה שבארץ התהליכים מהירים יותר, מבוססים בעיקר על טכנולוגיות ממוחשבות, וחומרים קלים. אני חושבת על הגל הסיזיפי שפשה בסצינת העיצוב העולמי בשנים האחרונות בו מעצבים, (בד"כ סקנדינבים) עובדים בטכניקות ידניות כמו סריגה ואריגה, בעיבוד של צמר ולבד, תוך ריכוז ועבודת יד ממושכת. כשבחוץ קר ושלג חוסם את הכבישים, שעות ארוכות בסטודיו מחומם מובילות בודאי לתוצאות שכאלה. מי בכלל יכול לגעת בצמר בחום הדביק של תל אביב?

☼ עוד מאת ענת ספרן ← טקסים עירוניים

  1. 1
    יום רביעי 22.12.2010, 22:32

    יש לינק לאתר של החברה היפנית? מגפיים שקופים! חייבת לראות.
    תמיד חשבתי ששיחות על מזג אויר הן כשאין מה לומר.
    מסתבר שהן הביאו אותך לומר… :-)
    מעניין!

  2. 2
    יום חמישי 23.12.2010, 10:46

    אין דבר שהתרבות המקומית שלנו יותר אוהבת מאשר לפנטז על קור (תוך הזעה חסרת סבלנות כמובן). בארכיטקטורה אין דבר יותר "ישראלי" מגג רעפים – אלמנט שהרקע הפונקציונלי שלו הוא מניעת הצטברות שלג על הגג (מאד רלבנטי לקיבוצים בעמק…). גג הרעפים הגיע עם המהגרים האירופים לארץ ישראל (איטלקים בנצרת וטמפלרים-גרמנים בכל הארץ) ואומץ אח"כ ע"י ההתישבות העובדת ודרכה לשאר האוכלוסיה. מן הסתם מי שמוסיף גגון רעפים אדום לכניסה לשיכון בבאר שבע לא חושש משלג אבל משהו בסמליות עדיין משדר "אירופה" ו"קור".

    שווה בהקשר זה לקרוא מאמר מצויין של ערן טמיר-טוויל שנוגע בנקודה זו בהקשר של פרוייקטי "בנה ביתך".
    http://www.peopleil.org/details.aspx?itemID=30098&searchMode=0&index=1

  3. 3
    מאיה
    יום שישי 18.02.2011, 12:45

    מזג אוויר מעצב את החיים שלנו, הרבה יותר ממה שנדמה, אני חושבת.
    אולי מעצבים כמו אנשים אחרים הם רק תוצאה של מזג אוויר כמו החומרים שהם עובדים אתם..הבחירות שלנו קשורות קשר הדוק למקום בו אנו חיים, על אחת כמה וכמה למזג אוויר. הבחירות של צבעים, חומרים אבל גם כיווני פיתוח, זיהוי צרכים…מזג אוויר מטביע בנו חותם גנטי.הוא בהרבה מובנים מעצב תרבות..אחת הסיבות למשל להבדלים בין התפתחות התרבות באפריקה לזו שבמערב היא מזג אוויר. הצורך להתמודד עם מזג אוויר קשה, למצוא מזון, לשרוד הוביל אותנו לפתח חקלאות, הפסקנו לנדוד וכו…באפריקה (באופן פראדוקסלי אולי) המזג אוויר תמיד אפשר להתקיים, לשרוד.
    ואת ההבדלים בין העולמות, התרבויות החיים אנחנו רואים, לא מבינים…והרבה מזה קשור למזג אוויר.

    הולנד

    אחרי יום עם קצת רוח הרחוב מלא במטריות שבורות, עזובות.
    לא מפתיע שכאן הם פיתחו מטריה שיכולה לעמוד ברוחות של115 קמ"ש מבלי להתהפך…ככה הם אומרים. אני עדיין מעדיפה ללכת בגשם. עוד לא התרגלתי למזג אוויר כאן :)

  4. 4
    איתי וינגרטן
    יום שלישי 26.06.2012, 8:20

    מצחיק. תחשבי על זה שפה בישראל החמימה יש את אחת החברות שמוכרות הכי הרבה חממות ביתיות בעולם.
    אני לא יכול לתאר לך במילים מה זה לבנות מודל של חממה באוגוסט בחצר…