יערה קידר

הפינאלה, רגע הסיום של תצוגת האופנה הוא לרוב גם השיא שלה: לרוב יוצאת אל המסלול הדוגמנית האחרונה והחשובה מכולן, לבושה בבגד המוביל בקולקציה, וזהו השלב שבו הקהל מריע ומוחא כפיים, אז יוצא אליהם המעצב לאות תודה.

עושה רושם שרגע הסיום של תצוגת הקיץ 2011 של Burberry שהוצגה בשבוע שעבר, יופיע עוד הרבה מאוד זמן בחלומותיו המסויטים של המעצב הראשי, כריסטופר ביילי.
אחרי שהצליח לרשום לזכותו את אחד מרגעי הפינאלה הגרועים ביותר בהיסטוריה של האופנה, קשה להאשים אותו…

אמנם רוב הדוגמניות בתצוגה הדגימו הליכת כאב מיוסרת, חלקן מעדו ואיבדו נעליים לאורך המסלול, אבל דוגמנית הפינאלה המסכנה, קרסה ברגע הקריטי בנפילה מפוארת מנעלי עקב בגובה הזוי, נחתה על ברכיה כמעט הישר אל חיקם הצונן של היושבים בשורה הראשונה. מיד לאחר מכן היא התקשתה להתרומם באלגנטיות, וגם לאחר שהצליחה להתרומם סוף סוף נפלה אחת מנעליה והיא נאלצה לדדות משם בצליעה מביכה ומלאת עלבון.
אאוץ'.
כמה סימבולי שבשורה הראשונה ישבה ומחאה כפיים בהזדהות עמוקה שרה ג'סיקה פרקר, אשה שכפות רגליה יודעות דבר או שניים על כאבי העקבים…

אין זו כמובן הפעם הראשונה שדוגמנית מסלול נופלת מנעלי עקב. היוטיוב עמוס בנפילות סלפסטיק משעשעות ממסלולים שונים ברחבי העולם (ולנצח ייזכר אוסף הבלופרס הזה ביוטיוב)
וגם נעמי קמפבל הצליחה לרשום לזכותה את נפילה כואבת אך חיננית מאוד, הזכורה משנת 1993 בתצוגה של ויויאן ווסטווד.

אבל אחרי שראיתי את הוידאו של ברברי אולי 15 פעמים ברצף, נכמר ליבי. גם על הדוגמנית, אבל גם קצת על עצמי.
לא יכולתי שלא לתהות לעצמי, בפעם המליון – למה?
למה נעלי עקב הן כל כך יפות?
ולמה, לעזאזל, הן חייבות להיות כל כך כואבות?

נעלי עקב, מעבר להגבהה הברורה, הן גם מאריכות ויזואלית את הרגל ומוסיפות כוח להליכה – וזאת כמובן בתנאי שלמדת לטופף עליהן בשיקיות.
גבר אחד אמר לי פעם שהדבר הכי יפה בעקבים הן צליל נקישותיהן על הרצפה, ואחר אמר שבעיניו יפה דווקא ההבלטה שהן גורמות לשריר השוק כתוצאה מהמאמץ בזמן ההליכה.
כמו שטיירה בנקס אוהבת לומר – that's fierce.

הטבע העניק לי מאה חמישים ושמונה סנטימטרים, וגם אני, כמו מיליוני נשים ברחבי העולם, סובלת מדי יום בשביל לצמוח עוד קצת למעלה.
והצד הכואב של נעלי העקב, מוכרחים להודות – רחוק מלהיות חינני…
גם הנשים המיומנות ביותר נופלות מהן, מקללות בשקט (או שלא), מדביקות פלסטרים, סוחבות נעליים שטוחות להחלפה בתיק, נתקעות בתוכן בשלושת האויבים הגדולים: דשא, דק מעץ וחצץ, ובכל חתונה תמצאו ערימה של גוויות סטילטו בפינה, אלה שהכניעו את בעלותיהן הדואבות.

אז מה עושים?
אמא שלי, אשה שהביאה איתה אל העולם לא מעט סטייל, לימדה אותי דבר חשוב: את הארון יש לחלק לשלושה אזורים: באחד נעליים שנועדו להליכה, בשני נעליים שנועדו לעמידה, ובשלישי – את אלה שנועדו לישיבה. בזמן ההסבר גיליתי דבר מדהים ואכזרי: הנעליים באזור השלישי, הלא נוחות והמעיקות היו היפות ביותר, והיקרות ביותר.

הו, גורל אכזר.

נ.ב.
למי שלא נכנעה, הוידאו הזה הוא מדריך מצוין להליכה נכונה על עקבים.

☼ עוד מאת יערה קידר ← בגדים מפוסלים: שנת הבשרים שלי