הפעם לא אחשוב כמו אדם, אהיה עכשיו שחקן כדורגל, אהיה בובת פלסטיק של שחקן כדורגל, לא אבקיע גול לא יהיו לי ידיים, לא ארוץ על דשא, הפעם אני בובת פלסטיק גידמת עם חיוך שלא יורד.
עינת עריף-גלנטי
זה היה אצלי בידיים וברגליים
הפעם לא אחשוב כמו אדם, אהיה עכשיו שחקן כדורגל, אהיה בובת פלסטיק של שחקן כדורגל, לא אבקיע גול לא יהיו לי ידיים, לא ארוץ על דשא, הפעם אני בובת פלסטיק גידמת עם חיוך שלא יורד.
נהדר ומדכא. מזכיר לי קצת את הדלות שהיה יורם קופרמינץ מביא בתצלומיו.
ובנוסף, החמישיה:
https://www.youtube.com/watch?v=xzt3wiMyWDI
ציון: חוץ מזה, אם הייתי מבקיע את הגול, הייתי מקיים את השגרה.
מראיין: איזו שגרה? אתה לא הבקעת גול כל העונה!
ציון: אתה רואה? יכול להיות שבאמת משהו מציק לי…
אבנר זה פשוט מבריק, תודה!
בשמחה, תמיד שמח לפזר את האור שהותירו אחריהם. התודות להם ולכותביהם יוסף אל-דרור, אתגר קרת, אסף ציפור, עוזי וייל ומודי בר און (ממנו אני מבועס לאללה). רק שיחזרו, הם רלוונטיים מתמיד.