אני חייב להודות, לא להיט גדול במתמטיקה. אבל כדי להתקבל ללימודים בשנקר לפני מספר שנים, הייתי מוכרח להשלים אותה, פשוט לא הייתה לי אחת. בתיכון למדתי במגמת אמנות וכל מה שעניין אותי זה לצייר. בגרויות שהיו קלות עבורי, נגיד… היסטוריה או אזרחות, עברתי בלי ללמוד. המחנכת שלי באותה התקופה הייתה גם המורה למתמטיקה ואיך נאמר זאת בעדינות, אחרי שלא ממש הגבנו בכיתה לקריאת ה'you got to see the baby' שלה לשביעות רצונה (למי שלא מכיר את הפרק בסיינפלד שעוסק בכך, שיראה דחוף את The Hamptons, פרק 21 בעונה החמישית) – היא הפסיקה לאהוב אותנו, וגם אותי. ואז יום אחד היא אמרה: למה שלא תוותר על הבגרות במתמטיקה, אתה גם ככה לא העיפרון הכי מחודד בקלמר! ואני, שתיין ופוחז קפצתי על המציאה!
כך וכך שנים אחר כך, כשהחלטתי ללמוד עיצוב בשנקר – קיבלתי את מכתב רשמי שאומר משהו בסגנון הבא: "נורא נחמד שהתקבלת ללימודים ובגדול אתה אחלה והכול, אבל אם לא תהיה לך בגרות במתמטיקה של שלוש יחידות בציון עובר בתוך חודשיים… אז… הקבלה שלך מבוטלת, בברכה וכולי וכולי". פאניקה! קללות! כמה דפיקות של הראש בקיר. למה הקשבתי למורה הזאת? למה? הרי ידוע שאני כבר אחרי השיא שלי, עברתי את גיל 19 והראש כבר לא מתפקד!
נרשמתי לאחד ממכוני הבגרות המפורסמים בנתניה ונכנסתי בזה. חדלתי ללכת לפאבים, למדתי קשה, שכרתי מורה פרטי מהטובים באזור השרון. אבל… המוח שלי כמו המוח שלי… שוב טעות בקוסינוס, שוב התבלבלתי בין פרבולה צוחקת לפרבולה בוכה. עשרות עצים נכרתו כדי לסדר לי דפי משבצות לתרגול. ואז הבנתי. השינוי היה קיצוני מדי: כל מה שהייתי צריך זה בירה. אז בבוקר הבגרות שתיתי כמות בירה שלא הייתה מביישת קבוצת אוהדי מנצ'סטר יונייטד או 15 פרות מקוֹבֶּה. מסטול כביום היוולדי עשיתי את הבגרות. קיבלתי 96. אין לי מושג עדיין איך, ובאמת שלא היו לי קומבינות רומנטיות עם הקשישה ששמרה עלינו בחדר…
גדול, צחקתי בקול
גדול ! שמי דורון ״ א סלף אימפלוייד דיזיינר״… כנצר כמעט אחרון למשפחת ויטל תמיד התגאיתי בזה שלא הייתי צריך בגרות בשביל להתקבל. את הראיון עברתי אז אצל יקי מולכו שרק היה צריך שאני יראה לו יצירתיות. היה כיף! במקרה שלי, אם הייתי צריך להשלים בגרות בשביל להתקבל זה בטח היה לוקח עוד שנתיים. ( תנ״ך ואזרחות…)
רב תודות :-)