שלומי אזולאי

אם נחשוב על מדינה כמו על שרות.
כל אדם בעולם יכול היה להיות אזרח כל מדינה, במידה כמובן שהוא מקבל על עצמו ככה וככה חוקים.
ואז המדינה צריכה לתת לו את השירותים שעליהם היא מתחייבת.

ואז נגיד שאם אתה רוצה להצטרף למדינה הזאת אז אתה משלם לה את המסים שלך, וגם את כל המע"מ שעובר דרכך.
והמדינה חייבת לעשות עם המסים שלך בדיוק מה שכתוב בתקציב המדינה, שאותו קראת לעומק טרם הצטרפת לאותה המדינה.
ואז נגיד פתאום אתה מגלה שהמדינה הזאת, שאתה משלם לה את המסים, החליטה לרכוש טנק חדש לצבא שלה, אז אתה מתעצבן.

ואז אתה מתקשר למדינה אחרת ושואל אותם אם הם נותנים שרות בלוקשיין שלך, אז הם בודקים ואומרים שכן, אבל המסים שלהם קצת יותר יקרים, אך אין התחייבות בכלל.
ובדיוק עכשיו יש מבצע הכרות לאנשים מהמזרח התיכון, ומי שמצטרף בחודש הקרוב מקבל IPAD3.
אז אתה מתקשר שוב למדינה שלך, ואתה אומר להם: "תשמעו מה הקטע הזה עם הטנקים?" ושבדיוק יש את המבצע של הIPAD3 במדינה האחרת, וכול הסיפור הזה.
ואז הם שולפים קלף ואומרים לך "זה נכון שסיימת את תקופת התחייבות אבל אל תשכח שיש לך קנס יציאה, על שום שקיבלת טיפול שורש בחצי מחיר וסתימה בחינם".
וחוץ מזה הם אומרים "אתה יודע שאצלנו משקעים המון כסף בהרתעה ואין לנו כל רצון להשתמש בטנק הזה".
אז אתה עושה אחד ועוד אחד, וחוץ מזה שכל המשפחה שלך במדינה הזאת, אז אתה נשאר, ושואל אם יש מצב ל-IPAD 3? .
אז הם אומרים קח IPAD2 עם 16 ג'יגה ותירגע קצת.
ואז אתה שואל את המוקדנית מה קורה עם הגן הציבורי שהתחילו לבנות ליד הבית שלך? אז היא אומרת "מה קשור אלינו ? מה אנחנו העירייה שלך? ".
אם אתה רוצה, היא יכולה להעביר אותך לעירייה שלך.
אתה מסרב בנימוס "יותר מידי פוליטיקה בשביל יום אחד"

☼ עוד מאת שלומי אזולאי ← אנטייטלד