צילום

כל מה שרושם אור נחשב. המצלמה של האייפון, המצלמה של הסלולר, פולורויד ישנה, מצלמת נקב. כל מה שמצליח ללכוד את הרגע המכריע. גם אם הוא חורג מהטווח של 1/60 של השניה.

את ליעד וינקלר

נהר מתחת לחלוני

כבר לא מעט שנים שאני מתעדת התרחשויות מתחת לחלון שלי. אותו חלון, אותה כיכר, ובמבט בכיוון הקבוע, גיליתי שהעולם הוא הנהר אליו אינני נכנסת פעמיים (הרקליטוס). עדשת המצלמה מקפידה לקלוט תמיד אותה רחבה אפורה ושני שולחנות שח ושש-בש, והשאר - לפי מה שמתרחש. וקורים דברים. גם כשנדמה שלא קורים. לא הכל תיאטרון או דרמה. לפעמים אלה סיפורים ממש עדינים.

געגועי לקולנטה

קולנטה היא מכונה להדפסה אנלוגית של צילום מנגטיב צבע. חלקה באור (כדרכם של צילומים מודפסים) חלקה בחושך (כדרכם של ניירות צילום לפני חשיפה).

את מירב רהט

קולאז' של יום

מחשבה זו פורסמה בחג הפסח, מה שהשפיע עלי כשכתבתי אותה, חושבת שעוד מעט היא פשוט תהיה קטע שמעליו כתוב 19.4.2011 אבל ממשיך להתקיים ללא הקשר ליום עצמו. אני גם לא בטוחה שלא סיימתי לכתוב לפני הדד־ליין ותזמנתי את הפרסום לתאריך המיועד. זמנים בחלל וירטואלי, איזו משמעות יש להם?