אני חושב שעיצוב הוא פוליטי, מאוד. תמיד חשבתי ככה, או לפחות כבר די הרבה זמן. העשייה הפוליטית היא חלק משמעותי או אולי אפילו מרכזי מהזהות שלי כמעצב. אני חושב שחינוך הוא פוליטי, מאוד. תמיד חשבתי ככה, או לפחות כבר די הרבה זמן. אבל יש סכנה בהפיכת העשייה הפוליטית שלי לחלק […]
בזמן האחרון התשובות לשאלה "מה נשמע?" נשמעות בערך כך: "הכל טוב", "הכל בסט", "הכל דבש" והדובדבן שבקצפת: "מעולה. מעולהמעולהמעולה". ואני תמה – מה מביא את האנשים להתנסח כך? מה מביא אותנו לשקר או, טיפה יותר בעדינות, להתנסח בצורה כוללנית מאד מחד וחיובית מאד מאידך? תקנו אותי אם אני טועה, אבל […]
בתחילת המאה ה-20 הצלם, הסוציולוג והמורה לואיס היין (Lewis Wickes Hine) פנה לצלם את המהגרים המגיעים לשערי ארצות־הברית, לאליס איילנד (Ellis Island). עם מצלמה בפורמט 5X7, פלאש מגנזיום ומה שנראה כרצון טוב ואמפטיה היין צילם את המהגרים המחכים (ומקווים) עבור האישור להכנס. צילומיו ידועים באנושיותם. כלומר, בכך שהצילום מראה אדם המביט למצלמה ולא מצלמה המסתכלת ב'סוג של בן אדם'. היין ביקש ללמד את תלמידיו לראות את האיש שמולם.
לא מזמן ביקרתי בסניף הבנק שלי. גיליתי שלא הרבה השתנה; בין המראות הרגילים של אנשים אוחזים פתקי נייר, טלרים מנומנמים סופרים כסף ופרסומות רבות לשירותים בנקאיים, נתקלתי ביצור חדש: בקצה השורה של הבנקאים היו שני דלפקים חדשים, עם שלט גדול "בנקאי אקספרס" תלוי מעליהם. הרעיון דיי ברור: אין תור עם […]
