דנה שלזינגר

כולנו יודעים איך למחזר נייר, בקבוקים, ושיירי מזון אורגני. אבל מה עם מוצרים שאינם פיזיים אלא דיגיטליים? האם ניתן, למשל, למחזר אתרי אינטרנט? כיצד אני, כמעצבת אתרים ויועצת שימושיות, יכולה לתרום את חלקי לשימור הסביבה?

השאלה הזו העסיקה אותי לפני כמה ימים, כאשר הייתי בכנס יום השימושיות הבינלאומי שאורגן על ידי UPA Israel. נושא הכנס השנה היה designing for a sustainable world או במילים אחרות "עיצוב לעולם בר-קיימה". המשמעות היא שאנו רוצים לעצב מוצרים בהווה באופן כזה שלא יפגע בדורות הבאים אחרינו. רוב ההרצאות היו מרתקות ועסקו בעיצוב של מוצרים פיזיים, כמו כוסות פלסטיק, שקיות זבל, טלפונים סלולריים, מכונות כביסה, פחיות שתיה, פתחי מרזב ועוד. אך לצערי אף הרצאה לא דיברה ישירות על דרכים לשמור על עולם בר-קיימה בעיצוב של ממשקים דיגיטליים.

לקראת סוף היום, בהרצאה "על שימושיות, הקסמת המשתמש וחווית השימוש: משחק של איזונים" של ד"ר גיל הופרט-גרף, נפל לי האסימון. הופרט-גרף הציג טבלה המורכבת משני צירים. שני קטבי הציר האופקי היו "משעמם" (boring) אל מול "גזעי" (cool), ושני קטבי הציר האנכי היו "טוב" (good) אל מול "רע" (bad). הטבלה אמורה לתאר סוגים שונים של ממשקי משתמש, חדשניים יותר וחדשניים פחות.

אני חייבת להודות שאני לא זוכרת מה היה שם בצד ימין של הטבלה (מבטיחה לעדכן כשהמצגת תעלה לרשת), כי מה שבעיקר תפס אותי היה הצד השמאלי העליון – האם ממשק משתמש משעמם יכול להיות ממשק טוב? פתאום הבנתי שהתשובה יכולה להיות כן, משום שלא תמיד טוב לשנות.

המשפט הזה קצת זעזע אותי בהתחלה, הרי רוב העיסוק שלי הוא למצוא דרכים לשפר, לייעל ולחדש את חווית המשתמש, אני הרי כל כך מורגלת בחיפוש פתרונות עיצוביים לאתרים מיושנים ולא שמישים, שעצם הרעיון קצת הביך אותי.

אבל כן, אני יכולה לחשוב על לא מעט אתרים משעממים, לא ידידותיים למשתמש, שגם עובדים היטב. דוגמה אחת היא אתר Craigslist, אתר המרכז מידע מקומי על כמעט כל דבר – דירות, יד שניה, דרושים, חוגים, קהילות, פורומים, מפגשים ועוד. עיצוב האתר הוא מיושן, טקסטואלי, הניווט הוא מסובך והעמוד עמוס לעייפה. אך קשה להתווכח עם העובדה שזהו אחד האתרים היותר פופולריים בארצות הברית.

לא אחת תהיתי ביני לבין עצמי איך הייתי מעצבת מחדש את האתר אילו היתה ניתנת לי ההזדמנות. עכשיו אני תוהה בקול האם בכלל צריך. אני לא בטוחה שאני יודעת מה התשובה.

אני חושבת שזו יכולה להיות המשמעות של מיחזור דיגיטלי – ההבנה הקונספטואלית שלא תמיד מה שחדש הוא טוב יותר. אולי אם ההבנה הזו תיטמע אצלנו ובתקווה אצל הדורות הבאים, נוכל גם לשנות את הגישה שלנו לעולם הצריכה.

<עוד על הכנס ניתן לקרוא בבלוג "פשוט, שימושי" של ברק דנין>

☼ עוד מאת דנה שלזינגר ← עיצוב מונחה תרבות