פרחים שהתייבשו בספר תמיד מרגשים אותי ועושים לי את זה. אובייקט תלת־מימד שהופך לדו־מימד בצורה אנלוגית – נקיה מאינטרפולציות ממוחשבות.
–
היא באמת נראית כמו סופר סבתא.
לא מזמן נתקלתי בעבודה יפייפיה וקטנה של פרחים מיובשים בין דפי ספר המשמשים ככלי ליצירת דימויי פרחים חדשים. הבחירה הפשוטה לכאורה של פרחים מפרחים יצרה מפגש נהדר של יופי ורגש שליוו אותי לאורך זמן. הפרחים נראים שבריריים, רבים בשנים, היסטורים, ומלאים בעדינות ואהבה.
המפגש עם היצירה התקיים אחרי שיטוט ארוך ונעים במוזיאון ישראל המחודש (כייף גדול – ממולץ בחום!) אני לא זוכרת את שם האמן/ית, אבל אפשר לראות אותם בתערוכה שאצרה סוזן הילר.
(היה לי כלכך נחמד לבהות בעבודה שלא טרחתי לקרוא עליה. יש לי הרגשה שמסתתר שם סיפור או שניים, אבל את זה אני אשאיר לביקור הבא במוזיאון)
יש לאיור המון עוצמה בעיני כי הוא משלב דמות מסקרנת עם כפפות על הידיים, חיוך ערמומי, פלסטר שניה לפני שהוא נתלש וצמיד חוליות לשמור על האיזון ועל הנשיות.
מסקרן,
תודה.
מעבר לאומנות , כל כך מרגש שהרגשת צורך להנציח אותה … אני יכול לדמיין אותה גולשת לאתר ( כן , היא היתה סבתא של אינטרנט ) ואומרת כרגיל: תמיד ידעתי שהוא מוכשר ….
הדפסתי ומיגנטתי על הדלת .
אוי, קרעת לי את הלב. רגע לפני עיצומו של הסתיו, רגע לפני תחילת השנה.
זה מקסים.
תודה.
פרחים שהתייבשו בספר תמיד מרגשים אותי ועושים לי את זה. אובייקט תלת־מימד שהופך לדו־מימד בצורה אנלוגית – נקיה מאינטרפולציות ממוחשבות.
–
היא באמת נראית כמו סופר סבתא.
♥ מקסים ♥
לא מזמן נתקלתי בעבודה יפייפיה וקטנה של פרחים מיובשים בין דפי ספר המשמשים ככלי ליצירת דימויי פרחים חדשים. הבחירה הפשוטה לכאורה של פרחים מפרחים יצרה מפגש נהדר של יופי ורגש שליוו אותי לאורך זמן. הפרחים נראים שבריריים, רבים בשנים, היסטורים, ומלאים בעדינות ואהבה.
המפגש עם היצירה התקיים אחרי שיטוט ארוך ונעים במוזיאון ישראל המחודש (כייף גדול – ממולץ בחום!) אני לא זוכרת את שם האמן/ית, אבל אפשר לראות אותם בתערוכה שאצרה סוזן הילר.
(היה לי כלכך נחמד לבהות בעבודה שלא טרחתי לקרוא עליה. יש לי הרגשה שמסתתר שם סיפור או שניים, אבל את זה אני אשאיר לביקור הבא במוזיאון)
באמת מקסים.
סבתא שלי נפטרה לפני שנה כמעט והיום היה יום ההולדת שלה. לחיי סופר סבתות.
מתאגרפת בשארית כוחותיה.
יש לאיור המון עוצמה בעיני כי הוא משלב דמות מסקרנת עם כפפות על הידיים, חיוך ערמומי, פלסטר שניה לפני שהוא נתלש וצמיד חוליות לשמור על האיזון ועל הנשיות.
מסקרן,
תודה.
מעבר לאומנות , כל כך מרגש שהרגשת צורך להנציח אותה … אני יכול לדמיין אותה גולשת לאתר ( כן , היא היתה סבתא של אינטרנט ) ואומרת כרגיל: תמיד ידעתי שהוא מוכשר ….
הדפסתי ומיגנטתי על הדלת .