הפרויקט שלי בפסטיבל בת-ים הבינלאומי לתיאטרון רחוב.
טיילת בת-ים, סוף אוגוסט 2007
באמצעים אמנותיים פשוטים של צבע (הרבה צבע) תכלת, אדום ולבן, אובייקטים בנהר (גונדולות, סירות, איים בזרם, אווזים נחים על הגדה או צוללים במים) ו-24 שחקנים שגילמו את הדמויות המתנהלות לצד הנהר ובתוכו (גונדוליירים, דייגים, בת-ים, רועת אווזים, מגלה ארצות, מרי פופינס הנכנסת אל ציורי המדרכות) הפך המרחב היומיומי המוכר לעולם מן האיורים והאגדות.
לפי התמונות תוכלו לראות שהפרויקט בשטח נראה די דומה להדמייה שלו. וזה, אני חושבת, משום שבסה"כ מדובר היה בצבע ובאסתטיקה מינימליסטית של צביעת משטחים, כמו באיורים וכמו שצובעים מדרכות ברחוב. וכן, גם בלא מעט עבודה משמחת להגשים חלום.
מורן שוב | נהר בן-גוריון בת-ים. מימין: גונדולייר, אווז וסירה. הדמיה. משמאל: מראה כללי של הנהר, אוגוסט 2007
אלכסנדר, מגלה הארצות, לבוש חליפת ספארי (לא נראה כאן בתמונות), ליווה את הקהל בסיור מודרך סביב הנהר וחשף בפניו עולם מופלא. ברצינות מלאה הוא סיפר את תולדות הנהר ועל אתרים ודמויות שבו – אלא שמרבית סיפוריו היו פיקציה גמורה, או, יש לומר, סיפורי אגדה. לעתים במקום לתאר את "המציאות" הוא הציע הסבר מטא-אמנותי, והצביע על משמעות יצירת האמנות שבתוכה הם מטיילים (מיד אדגים). אני יכולה לדבר שעות על אלכסנדר זה, אבל הפעם, אפרופו נושא החודש "שייט", אספר על הגונדוליירים, ששייטו במעלה ובמורד הנהר (כל אחד על-גבי הסקייטבורד שלו) ממעגן הסירות ועד לאגם שבלבו אי, עליו ישבה בת-ים אחת נחשקת.
אני מעתיקה לכאן קטעים מתוך התסריט שתיאר את קורות הנהר ואת תפקידי הדמויות.
מראה כללי ופס קול של הגונדוליירים: לבוש אחיד – חולצת טריקו מפוספת כחול לבן, מכנסיים כחולים, כובע קש עם סרט אדום, נעלי סניקרס. בדרך כלל, תוך כדי שייט ישירו את "או סולה מיו", אבל גם את "שוטי שוטי ספינתי", כשמגבת צהובה מונחת להם על הכתף, סטייל שלמה ארצי.
הרעיון: דמות סטריאוטיפית בנוייה עפ"י קריקטורות.
תיאור דמות: הגונדוליירים הם בעלי מנטליות של נהגי מוניות. הם מתלוננים כמו נהגי מוניות על מעמדם (רובם בעצם שוכרים את הגונדולה כי הם לא חברים בגילדה).
סצינות לדוגמה: מדי פעם יאטו את השיוט וינהלו שיחות עם קולגות. באחת הסצינות ירתמו לעזרת רועת האווזים להעביר אווז אווז על הגונדולה שלהם מגדה אחת לגדה השנייה.
הגונדוליירים מציעים את שירותיהם ללקוחות (אורחי הפסטיבל). כשמישהו מתעניין הם פונים אליו בשאלות של איש מקצוע:
"רוצה מונה או נסגור מחיר? אני גם שר, אבל זה אקסטרה!"
"כולם פה יציעו לך סיור חלום, אבל אני כבר שלוש מאות שנה במקצוע ואני אומר לך – סיור כמו שלי לא תקבל. אני יגלה לך שבת-הים שם על האי היא בת-דוד שלי. רק אני יקח אותך אליה".
"איך הרקליטוס אמר? אתה אף פעם לא דורך באותו נהר פעמיים, או משהו כזה. בוא אני אסביר לך". טובל את הרגל בנהר….
מפגשים בין דמויות. סצינות לדוגמה:
מגלה הארצות שואל את הגונדוליירים המתאספים בתחנה: "ספרו למבקרים מדוע אתם לובשים חולצות פסים".
תשובה לדוגמה: "בחיים לא לבשנו פסים. אבל וולט דיסני ציירו אותנו לאחד הסרטים ורצו מאפיין ייחודי, אז המציאו לנו את החולצות פסים. נאלצנו ליישר קו".
מורן שוב | בבוקר, לפני שהאורחים באים, מנקה רחובות מנקה את הנהר. נהר בן-גוריון בת-ים, אוגוסט 2007
מהמם
אוי הפסדתי! איחרתי בכמה שנים, מקסים.
מקסים כשהגונדולייר-מונית מתחבר להרקליטוס.