הייתן מאמינות? ארבע שנים. שלמות. זהו הזמן שעבר מאז התפרסם הפוסט הראשון באנטייטלד. אז מה היה לנו?
היו לנו 1,011 פוסטים, מתוכם 470 מחשבות ו־541 מעשים. כמעט מאוזנים, אבל רק כמעט. יצרו אותם לא פחות מ־59 משתתפים קבועים ועוד 136 אורחים. מספר התגיות באתר גבוה, באופן מפתיע, מכמות הפוסטים והוא עומד על 1,630. לכל פוסט 5.07 תגובות בממוצע, מה שמעמיד את מספרן על 5,128. שיאן התגובות לפוסט בודד הוא מושון, עם המחשבה האחרונה שלו. בעת כתיבת שורות אלו, הקרבות המרים שם עדיין ניטשים.
30 נושאים חודשיים היו לנו, עבורם עיצב נדב 86 אייקונים (זה לא מתחלק ב־5… חשוד מאד). מעבר לשינויים החודשיים, האתר נבנה ועוצב על ידי אברהם 5 פעמים. הגרסה בה אתם משתמשים כרגע היא 3.5.0 (כלנית), והיא מותאמת גם למכשירים ניידים (7.28% מן התנועה).
במלחמת הטיטאנים הפרטית שלנו מנצחת פייסבוק (NASDAQ:FB) את גוגל (NASDAQ:GOOG) ונעמדת בראש מקורות התנועה למגזין. הענק הכחול אחראי ל-31.98% מן הביקורים, לעומת 28.39% המגיעים דרך מונופול החיפוש.
אנטייטלד נהנה מתקציב נמוך במעט משל חברות אלו והוא מתבסס על תרומות בלבד. אנטייטלדיסט ממוצע תרם באמצעות האתר 177 ₪ ו־7 אג', ואילו אורח ממוצע – 86 ₪ ו־56 אג'. זאת בנוסף למתן בסתר בהזדמנויות שונות.
ערכנו 5 אירועי אנטייטלד, בצבעים סגול (בחצר של יואב), ירוק (על הגג של שלומי), כתום (בגשם אצל רחלי), לבן ושחור (שני האחרונים אצל רע). והיה עוד אירוע מיוחד – השקת גליון "היום הראשון" של המגזין המודפס, ש־5,000 עותקיו חולקו.
אנטייטלד נקרא ב־2,179 ערים ברחבי העולם. יש לו יותר קוראים בניו־יורק (מקום 9) מאשר בפתח־תקווה (מקום 10), יותר בלונדון (מקום 12) מאשר בחולון (מקום 13) ויותר בברלין (מקום 14) מאשר ברחובות (מקום 15). במקום האחרון, ה־2,179, נמצאת העיר Paradise, NV. יש שימצאו בכך סימן שאנחנו עושים פה משהו נכון.
המון תודות לכל החושבים, העושים, התורמים, המגיבים, המלייקקים והקוראים. ובמיוחד ל־2 שבלעדיהם לא היינו פה: אברהם וטליה.
ליקט וכתב: אבנר פינצ'ובר
איך שאני אוהבת סטטיסטיקות. תודה
ת"א במקום הראשון ברשימת הקוראים?
אני חושב שגם אם ת"א לא הייתה מרכזת אחוז כל כך גבוה מן היצירה האמנותית/עיצובית בארץ היא הייתה במקום הראשון, פשוט דמוגרפית. ירושלים אמנם גדולה ממנה בהרבה מבחינת מס' תושבים, אבל בהתחשב בכך שחלק גדול הם ערבים וחרדים, סביר שאוכלוסיית גולשי האינטרנט העברי בה קטנה מזו התל אביבית.
אבל כמובן שהדברים יוצאים מפרופורציה כשכן לוקחים בחשבון את ריכוז הסטודנטים/אמנים/מעצבים בת"א.
ד"א, במהלך הכתיבה נתקלתי בסרט עלייך ועל אגריפס 12, היה מאד מרגש.
מה שלי היה נחמד לגלות זה שחיפה לא נעלמה לחלוטין – אבל לצערי אני מעריך שמדובר בעיקר בסטודנטים של ויצ"ו/תילתן/טכניון ארכ' ולא בהרבה יוצרים/שוחרי יצירה שמתגוררים בעיר על בסיס קבוע.
וכן – ערים במרכז, קטנות בהרבה מחיפה, מקדימות אותה מבחינת כמות הקוראים.
עוד שני פרטים – אחד מעניין והשני עצוב:
המעניין – הקוראים מנתניה הם ברובם המוחלט קוראים חוזרים, הם מבלים באתר זמן ארוך בהרבה מן הממוצע וקוראים בו הרבה יותר עמודים בכל ביקור. אם יש למישהו הסבר לכך אשמח מאד (זו יכולה גם להיות השפעה של קוראים בודדים, אבל מאד מאד מסורים).
העצוב – בבאר שבע מצבינו לא טוב :( נכון שאין באוניברסיטה שם מקצועות אמנותיים/עיצוביים, ואין איזשהו מוסד בתחום שממוקם שם, ועדיין נראה לי שקצת פיספסנו. אם היה לנו תקציב ל-ppc, הייתי לחלוטין מתחיל אותו שם. אבל אפשר לחשוב על ליזום איזושהי פעילות שם – אולי לדבר עם ועד הסטודנטים ולארגן הרצאה של אברהם וטליה (אני יודע שהרצאות הן בילוי פופולארי בבן-גוריון). או אולי מבצע חלוקת 5,000 פליירים שכמה פרילאנסרים מאיתנו נעשה יחד באיזה יום לימודים.
יכול להיות שלבאר שבע לא הגיעו אובג'קטים בכלל? הרי זו היתה יונת הדואר שלנו.
בעניין י-ם-ת"א, גם כשאני כותבת ממקום מושבי המאד ירושלמי אל הפייסבוק, שירותי המיקום מזהים את מה לא נאמר, או מפעילים דעה פרטית וכותבים שאני "בקרבת ת"א" ומצד שני די ברור לי שקולות הי-מאים לא נעלמו בסטטיסטיקותיך.
האובג'קט הורגש באנליטיקס, אבל זה לא הפקטור העיקרי ביצירת התנועה לאתר. אבל דווקא היו אמורים להגיע לאונ' ב"ש, למחלקה לאמנות, בדגש על מסלול התואר השני באוצרות.
לי-ם יש בהחלט מקום של כבוד באנליטיקס. פייסבוק איומים במיקום, עד לא מזמן הם חשבו שכל הארץ בפ"ת. גוגל בהחלט עליונים בנושא.
נתון אחד מאוד משמעותי חסר. מספר הגולשים הממוצע בחודש בלי זה לכל האחוזים והדירוגים אין שום משמעות.